הבל בגלל הכסף.

הכל בגלל הכסף.

מאת זיגי בר-אור 

עוד הגננת תמיד התלוננה:
"הבן שלכם, זה ממש מכה",
המורים אמרו באופן עקבי
 שממנו לא יצא שום דבר חיובי,
הבנות בכיתה תמיד לגלגו עלי
"זה החנון יישאר רווק וודאי."
בבר מצווה גמגמתי התפילה
וכל המוזמנים עלי צחקו נורא,
בצבא לא לקחו אותי למטווח
אלא שלחו אותי לעבוד במטבח,
אחרי הצבא חיפשתי עבודה
  אמרו: "לא, תודה, אתה משונה נורא".
חיפשתי בחורה כדי להתחתן
אמרו: "לא ולא, אפילו שתתחנן",
הלכתי למכור סבונים ושרוכים
סתם ברחוב, אבל היו מעט קונים
ולאחר שאספתי כמה שקלים
 קניתי פיס, אולי יבואו 6 מספרים ?
והמזל שיחק לידי וזכיתי במיליונים
והכל בחיי השתנה באופן פתאומי,
עם המיליונים הקמתי 2 מפעלים
אחד לשרוכי נעלים והשני לסבונים,
העסק הצליח והביא עוד מיליונים
 כמובן לא בגלל הכסף, אלא הכישורים,
וכשפגשתי במקרה הגננת מילדות
אמרה "ידעתי שאז זו הייתה טעות".
פגשתי מורים שקראו עלי בעיתון
הודו בטעות כשהסתבר שאני גאון,
כל הבנות מהכיתה שמזמן התבגרו
בקושי גומרים את החודש איך שהוא,
פגשתי גם את מפקדי דאז מהצבא
סיפר לי שהיום הוא פקיד בעירייה.
הקושי היחיד הוא לעבור ברחובות
כי דווקא עלי מתנפלות כל הבחורות
וקשה לי להחליט עם מי כדאי להתחתן
   כולן אומרות: "בעיניי אתה נורא מוצא חן".

מסתבר שלצערנו האדם נמדד לרוב

לפי סכום הכסף שיש לו בבנק.