סיפורים

הירושה...

היה זה יום סתוי גשום,הערב ירד ושמתי פעמיי אל הבית,מרחק לא גדול של הליכה.
בכניסה לבנין פתחתי את תיבת הדואר כהרגלי,מעטפה חומה גדולה משכה את תשומת ליבי.
עליתי במדרגות אל ביתי ששכן בקומה השניה.
בפתח הבית ציפה לי שפיץ כלב הפינצ'ר שלי,הוא נענע זנבו וקפץ ללקק את אוזניי,מנהג מוזר היה לו ל"כלב" הזה.
התיישבתי על הכורסא מצית לי סיגריה.לאט לאט בידיים רועדות פתחתי את המעטפה החומה.
המכתב היה מודפס ונראה מרשים.
-"מר ירון שכטר היקר.....
אנו שמחים לבשר לך שאתה היורש של גברת חנה שכטר.....
אי לכך אתה הבעלים של הטירה וכל תכולתה....
אנא צור קשר איתי-עורך דין -אברשה בלום....
החזקתי את המכתב בידי לא מאמין..
-איזו צוואה ? מעולם לא היתה לי דודה עשירה...
-כולן מתו ממזמן ואפילו לא הכרתי אותן...
קימטתי את המיכתב משליך אותו על השטיח...
-"מישהו חומד לצון" הירהרתי
מתחתי את רגליי עיניי אט אט החלו להיעצם .
לפתע הרגשתי מישהו מכרסם את ידי,פתחתי את עיניי ,שפיץ עמד על מסעד הכורסא כשבפיו המכתב.
ניגשתי אל הטלפון והתקשרתי אל העורך דין שמספרו היה על המכתב.
-"כן בבקשה" בקע קול נשי מהצד השני של הקו.
-"זה ירון שכטר...בקשר לצ..וואה" גימגמתי.
-"שלום מר שכטר.." נשמע קול גברי.
-"תוכל לסור למשרדי מחר בבוקר? יש לנו הרבה דברים לסגור"
-"בסדר מר אברשה...מחר בבוקר" אמרתי וסגרתי.
 
 
 

תגובות