לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה

 לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה /  יהושע רוזנברג

זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם. 

וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע -

נָתַן הקב"ה בִּינָה יְתֵירָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ.

וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר,

מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב,

עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ

וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. 

בְּנוֹת הָאָדָם טֹבֹת הֵנָּה,       

מֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת,

קִשְטָה הקב"ה וְהֵבִיאָה אֶצְלִי   

- אִשָּׁה  גְדוֹלָה, אִשָּׁה חֲכָמָה -

וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה,

וַתֹּאמֶר: יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי,  

וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה, אֵשֶׁת חֵיקִי

רַעְיָתִי אֲשֶׁר כְּנַפְשִׁי, 

וַאֶאֱהָבֶהָ.   

הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי,

עֵזֶר כְּנֶגְדִּי,

עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי

אֵשֶׁת נְעוּרַי חֲבֶרְתִּי וְאֵשֶׁת בְּרִיתִי,

יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל הִיא,

בֵּיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,

טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ,     

הִיא נָתְנָה לִּי וָאֹכֵל 

אַחֲרֶיהָ אֵלֵךְ וּבְקוֹלָהּ אֶשְׁמַע,

מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.

אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי אִשָּׁה.

וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתִּי

וַאוֹמַר: מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת,