שירים

הילד מן הילדות


הילד מן הילדות
 
אני רואה את הילד
שעדיין חש את הגשם
המשקה תלתליו הצמאים
למגע.
 
גם דמעה בדמות אִימא זורמת על
לחיוֹ,
כמים רותחים שלא מתאדים.
 
כאחת השּיבולים
הוא פיזר פִּריו ברוח
לזרוע אדמתו בזיכרונות.
 
מביט בראי מנוקב צלקות,
שהפריח חיידק הזמן בפניו.
מתגנב אל אחד הסדקים
לשלוף מתוכו מראֶה שנשכח.
 
בונה לעצמו מבצר מזכוכית של
נייר,
ושמים מחול,
לכסות כמה עברים,
כמה איברים שעדיין נושמים
מליחות,
כמו היו זימים
זְקנים,
שוחים במעלה
הַיַּלְדוּת.

תגובות

גלי צבי-ויס / שוחה במעלה הילדות / 07/02/2019 16:51
נורית ליברמן / תלתליו הצמאים למגע. / 07/02/2019 19:22
אודי גלבמן / געגועים נוגעים. מרגש, � / 08/02/2019 04:53
יום טוב צבי / הילד שחש את הגשם / 08/02/2019 15:47
אהובה קליין / יקיר יקי היקר / 08/02/2019 15:48