שירים

מרפסת חיי


מרפסת חיי
 
מביט ממרפסת
חיי
אל האופק
שנשחק.
 
החושך האילם
מכסה את
הרהורַי,
כשכבת אבק של
כוכבים
שהתאבדו בנדודם
בין שערי
תקוותַי,
ובים, המים
הכחולים
שתקו כביום
היוולדותי,
ודגי הפיראניה
נוגסים
בזימים
המדממים של
נפשי.
 
עכשיו אני מוטל
עירום
על רסיסֵי
מהותי,
ומפזר הגיגֵי
קדיש
על כל
אברַי.
 

תגובות

נורית ליברמן / מפזר הגיגֵי קדיש / 14/02/2019 23:04
גלי צבי-ויס / על רסיסי מהותי / 15/02/2019 08:16
אהובה קליין / יקיר יקי היקר. / 15/02/2019 16:34
יום טוב צבי / אבק של כוכבים / 15/02/2019 17:21