ביום בו נאלם קולך

בַּיּוֹם בּוֹ נֶאֱלָם קוֹלְךָ

נסים   פרנקו

בַּיּוֹם בּוֹ נֶאֱלָם קוֹלְךָ

אַף עוֹלָמִי נֶאֱלָם

זָעִיר הָיָה לְעוּמָתְךָ

דּוֹמְמִים כְּזָרִים כוּלָם

קוֹלְךָ רוֹמֵם אֶת רוּחִי

בֶּהֱיּוֹתִּי לְיָדְךָ

וּבְאַחַת! הוּטַּל הַס בְּמוֹחִי!

יוֹתֵר לֹא חַשְׁתִּי אֶת יָדְךָ -

בַּיּוֹם בּוֹ נֶאֱלַמְתָּ

אַשְׁדּוֹת נָטוּ לִנְטִיפִים

בִּקְפִיאָתְךָ לֹא הִשְׁלַמְתָּ

מַגָּע גּוּפְךָ, בְּגוּפִי.