חזרה ליצירות
סיפורים

24 חורפים

תומר | (17/10/2006 02:18) | 141 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
השעה 7 דקות לאחר חצות. השנה ה24 נכנסה זה הרגע לחיי, כוס תה רותח עם כמה עלי נענע ריחניים ולא, לא וייסקי  עם כמה לימונים. יש עוגייה בצד ולא פרגייה מהצד. הפאלפון עושה קולות של צריבה באוזן.אס אם אסים בקצב של מהירות האור, אותות קריאה בהגזמה חלקם לא במקומות תקניים תחבירית, ועם ג'יזסס היה פה הוא היה עוזר לי כי הכי גרוע זה שיר במתנה. מכריח את עצמי להאזין לשיר שלא אני בחרתי ותמיד זה זמר שאני לא אוהב, אחרי הקדמה שלא נגמרת התחממה לי האוזן אז זרקתי את הטלפון על הקיר והוא נכבה מעצמו טריק זול אח שמיש.  ביני לבין עצמי מריץ במהירות של קלטת וידאו ישנה  ודהויה את מיטב חגיגות של שנים עברו, מאין לקט שכזה. שהשנה אתה לא עושה כלום ופשוט שם פליי. בתמצות אני נזכר בעוגה בצורת מכונית שהכינה לי אמא בגיל 8, באלבום מעוטר שהעניקו לי חבריי לרגל 18 שנים של חוסר עשייה ועניין, את הפעם הראשונה שעשיתי את זה בסיני {סמים לא סקס} ועוד כהנה וכהנה. מחר זהו יום נורא עוד יותר, כי גם עם אתכחש לזה אני אספור אתה הדקות עד הצלצול הבא ואת שטף הברכות הלעוסות אבלע בהנאה. אשחרר קללה עסיסית לכל אלה ששכחו או כאלה שמשהו הזכיר להם מבלי שהם יודו. 
 
חברה שלי שתחייה העדיפה לעבוד, היא אמרה לי היום שהיא שונאת אותי. זה כי קיללתי את המשפחה שלה שיבדו לחיים קצרים. היא בטח תזרוק לי את המתנה שהיא החביאה כל השבוע בארון ותשמח להיפטר מזה כי זה תפס לה מקום. תשחרר נשיקה מתוך נימוס ותבקש להתחשב ולא לקרוע את העטיפה כדי לשמור לבאים אחריי. היא גם לא תשכח להודיע לי שיש פתק החלפה עם אני לא מרוצה כאילו הייתה זבנית בסופר. בשביל האווירה תתאמץ בחוסר רצון ותענג במציצה חגיגית ושייגמר כבר היום הזה.

 

הרווקים תמיד יחגגו כרווקים, וזה יהיה הערב הכי "הזוי" מבחנתם, יסיימו את הלילה עם הראש בין הרגליים שלהם או של אחר, יקומו במרירות ויבטיחו לכל העובר ושב שבשנה הבאה הם הולכים על משהו סולידי.

הזוגיים סביר להניח ייעלמו מין העולם לכמה ימים, ויתנו לנו שקט עד לרגע שבו ינחתו עלינו משום מקום רק כדי לספר כמה "מדהים" ומהמם" ומרגש" היה, כשבנינו הוא יספר לנו הגברים איך הוא זיין אותה בג'קוזי והיא תספר לחברות שלה איך היא זיינה אותו בג'קוזי.

 

ואני.. אמנם לא רווק אבל עם זוגיות על סף המיאוס ותחילת ההרגל, לא רוצה צימר ולא חגיגה המונית, לא מתנה פרקטית {המילה הכי שנואה עלי} ובטח לא פורטרט של עצמי, לא מסיבה לכל החברים-ארבעה לא כולל אותי, ולא עוגה של אמא{היא קונה כבר לא אופה}.
אני רוצה- רק לפעם אחת לעצום עיניים ולחזור בזמן בערך לתקופה בגן,חגגתי 4חורפים, סבא שלי זכרו לברכה ישב בצד וחייך, כרכו סביבי חוט ומאחורה בלון כך גם לאלדד הילד הכי שמן בגן וכששתינו תוקפים עם פינצטות זה את בלונו של זה, בתנועה אסטרטגית ועם הרבה כוח רצון הצלחתי לפוצץ את הבלון של אלדד הבן זונה{לימים יחטיף לי סטירות באופן קבוע}. את האושר התמים והגאווה שנתמלאה בליבו של סבא לא אשכח לעולם! אושר, הכי תמים שאפשר אבד לו אי שם בגן של ורדה. 

תגובות

חזרה ליצירות