סיפורים

הירושה חלק רביעי..

בעודי עומד ,כואב את ה"מכה" שקיבלתי.הטלפון צילצל,
-"כן?" שאלתי
-"יש לי הצעה בישבילך" אמר הקול בצד השני של הקו.
-"על מה אתה מדבר?"שאלתי שוב.
-"הירושה!תקבל את המסמכים בתנאי שאני יקבל חצי ..אני יתקשר אליך  מחר" אמר וניתק.
-"הסתבכתי כעוגן"חשבתי לעצמי.
החלטתי לחזור אל עורך הדין אברשה בלום.
דלת חדר הקבלה היתה פתוחה,הפקידה לא היתה במקום.
-"בטח יצאה?" חשבתי.
ניגשתי אל דלת חדרו של אברשה ודפקתי על הדלת,מתוך החדר שמעתי קול לא ברור.
כשפתחתי את הדלת חשכו עיניי,על הכיסא המפואר ישב אברשה כשחור גדול פעור בין עיניו, ודם רב ניגר מן הפצע הפתוח, נספג בחולצתו היקרה.
ניגשתי אל ארון המהגוני וסקרתי את התיקים המתוייקים לפי סדר ה"א-ב"
תיק הירושה לא נמצא."איך יתכן שאין העתק?"חשבתי, שאלתי את עצמי.
קולות הסירנות קטעו את מחשבותיי,הבטתי מן החלון לעבר הכביש,שתי ניידות משטרה עצרו בחריקת בלמים.
ברחתי על נפשי דרך יציאת החירום,מרחוק עוד שמעתי את קריאות השוטרים ,שהורו לדיירים לא לצאת מהבנין,
פסעתי לעבר ביתי מרגיש שהעולם חרב עליי,"ככה סתם הירושה חמקה מידיי"חשבתי,והחלטתי להילחם על זכותי לקבל אותה.
בסמוך לביתי היה קיוסק קטן,ניגשתי וקניתי עיתון,לפתע הרגשתי הרגשה משונה,כאילו מישהו צופה בי.
כשסובבתי את ראשי אחורה בזהירות ראיתי מכונית שחורה.החלונות היו כהים כך שלא יכולתי להבחין ביושבי הרכב.
כאשר התקדמתי צעדים מספר הרגשתי שהמכונית עוקבת אחריי,
הגברתי את הליכתי והמכונית הגבירה מהירות למרות האור האדום בצומת המכונית המשיכה בעקבותיי.
פחדתי להפנות את פניי לאחור,פסעתי עוד כמה צעדים ואז לפתע שמעתי קול חריקת בלמים ולאחריה התנגשות.
הצצתי בזהירות לאחור,המכונית השחורה "נכנסה" במכונית אחרת,הנהג יצא החוצה בצעקות לעבר יושבי המכונית השחורה,שממנה יצאו זוג גברתנים ,אחד מהם תפס אותו בכתפו ופשוט זרק אותו הצידה.
ניצלתי את המהומה שנוצרה וברחתי דרך אחת הסימטאות שבסמוך לביתי.
מרחוק שמעתי את קולות המריבה שהיתפתחה בין הגברתנים לבין הנהג השני.
 

תגובות