נפתולים

את נפתולי שאבתי מבאר אחת

מים לא ראתה זה שנים

יבשה ,עד הייתה חרבה

נסתתמו מקורותיה

הגשם ממעל

כאילו פסח על פיתחה

נקשרתי אליה,

הייתי יושב על פיה

זורק אבנים קטנטנות

בודק עומקה ומידת יובשה

על פי הצלילים

וידעתי

כשזאת תתמלא דרך נס

יסתיים מסע נפתולי

ייעלמו ספקותיי

אצא לחיים

ונקרה לנו נס

נתמלאה הבאר באחת,

עלתה על גדותיה

הציפה חורשות ושדה

הייתה ברכה לאדמה ולחי

אוי בארי אהובתי  

החיוך לפנייך חזר

אך לא לשלי

כי לפתע ידעתי ידוע

ואף למעלה מזה

את לעצמך