אַבְרָהָם בַּדֶּרֶךְ לָעֲקֵדָה

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן כב

קדמו השטן בדרך ונדמה לו כדמות זקן. א"ל: "לאן אתה הולך"? א"ל: "להתפלל!" א"ל: "ומי שהולך להתפלל למה אש ומאכלת בידו ועצים על כתפו?" א"ל: "שמא נשהא יום או יומים ונשחט ונאפה ונאכל!" א"ל: "זקן! לא שם הייתי כשאמר לך הקב"ה 'קח את בנך' וזקן כמותך ילך ויאבד בן שנתן לו למאה שנה? לא שמעת המשל: 'מה שהיה בידו אבדו ומבקש מאחרים'? וא"ת 'יהיה לך בן אחר', תשמע מן המשטין ותאבד נשמה שתחייב עליה בדין?" א"ל: "לא משטין היה אלא הקב"ה יתברך היה לא אשמע ממך!" ... מה עשה השטן? אמר לאברהם: "'ואלי דבר יגונב' וגו' (איוב ד) כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה". אמר ליה: "כך ענשו של בדאי, שאפילו אומר אמת אין שומעין לו" ...

אַבְרָהָם בַּדֶּרֶךְ לָעֲקֵדָה

יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי

לֹא  אֶשְׁלַח יָדִי אֶל הַנַּעַר וְלֹא אַעַשׂ לוֹ מְאוּמָה

שְׁנֵינוּ יַחְדָּו נֵלְכָה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה

תְּפִלָּה אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם לְאֵל חַיָּי

יַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי אָבִי וּמַלְכִּי  

לֹא אֵל חָפֵץ בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים אֵלִי

שָׂנֵא מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ

לֹא יִתְיַצֵּב רוֹצֵחַ לִפְנֵי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם

חָיֹה יִחְיֶה מֵשִׁיב נַפְשִׁי מְשׂוֹשׂ לִבִּי

יִלְמַד לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט

יִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ

יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי

לֹא הוֹלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָי לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם

מַכֵּה נֶפֶשׁ, אִישׁ דָּמִים, יְתָעֵב בַּעַל הָרַחֲמִים

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ

אֵלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לִי הָאֱלֹהִים

אָשִׂים אֶת פְּרִי בִטְנִי עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים

אֶעֱקֹד אֶת יִצְחָק אַךְ יָדִי לֹא תִהְיֶה בּוֹ

לֹא אֶחְשֹׂךְ אֶת זַרְעִי, אֶת עֲתִידִי, מֵאֱלֹהָי

לֹא יִהְיֶה בְּנִי יְחִידִי, מַחְמַלִּי, אֲשֶׁר אָהַבְתִּי

לְמַאֲכֹלֶת חֶרֶב נְטוּשָׁה, לְמִטְבָּח מַאֲכֶלֶת

לֹא אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד

אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי.