דניאלה, אספה את שערה החום כהה לצרור בפסגת ראשה,ומשם גלש בתלתלים מקפצים, הדגישה באיפור קל את עיניה הבהירות, שרטטה בתוחם חום את שפתיה, הציצה הצצה נוספת בראי, היא נראתה לעצמה יפייפייה. לקחה את ילקוטה, ניפנפה לאימה ומיהרה לביה'ס.
ליבה של דניאלה בת ה-17 הלך כבר שנתיים אחרי יותם מכתה י''ב4. והוא יותם מגובה של 180 ס'מ ראה רק את הנערות היפות הנועזות והחצופות שרדפו אחריו, והן היו רבות. יותם היה פריק מחשבים, חביב הכיתה והמורים, תלמיד מצטיין, ספורטאי, ואהוב על דניאלה ושאר בנות שכבות י''א י''ב.
לדניאלה לא נישאר מקום בקירבתו. ימים ישבה בשעורים מביטה דרך החלון מקווה לראות אותו מגיע לביה''ס או יוצא ממנו, לראות אותו בשעורי התעמלות, כשנערכו בחצר ביה''ס. לפעמים ניתקלה בו במסדרונות, אך הוא לא ראה אותה.
דניאלה היתה בין התלמידות החרוצות והמקובלות בכיתתה. היא ניבחרה לועדת כיתה וכנציגה במועצת התלמידים, אבל גם שם, במועצת התלמידים, יותם לא הבחין בה. לא פעם ניסתה להתקרב אליו, להעיר הערה חכמה לידו, אך הוא לא שמע, לא ראה, לא ידע כמה אהבה אותו.
סוף שנת הלימודים הגיע, ומסיבת הסיום בפתח. המסיבה ניקבעה ל - 16/6 . ככל שהיום התקרב עצב הפרדה הכביד יותר על דניאלה. ראתה את יותם עוזב את ביה''ס לתמיד, מתגייס לצבא ומתרחק מחייה.
מועצת התלמידים בנתה כבר תוכנית למסיבת הסיום לשכבת י''ב. בתוכנית: ברכות מאת המנהל ואורחים נכבדים, יושב ראש המועצה, יותם, ישא נאום פרדה בשם המסימים, ודניאלה ,בשם התלמידים ניבחרה לברך את הבוגרים. ואז תוכנית אומנותית ולסיום חלוקת פרסים ותעודות, ולבסוף ריקודים.
בחינות הבגרות שלה לשנה זו הסתיימו אתמול, היא הרגישה רגועה אך ריקה מבפנים . פתאום היה לה המון זמן ופרפרי הגעגועים חזרו ביתר עוז לרחף בבטנה. היא ראתה את יותם עומד על במת מסיבת הסיום וניפרד מכולם בבית הספר, הפרפרים עפו מבטנה המכווצת. ודמעות כאב החלו לרדת מעיניה. היא ידעה שאין זו אהבת נעורים חולפת. אצלה זה לעולמים.
צלצול טלפון החזיר אותה לסביבה שעזבה, מאפרכסת הטלפון דיברה אליה חני בקול עליז משוחרר מלחצי הבגרויות ומחכה לכיף של החופש הגדול.
"דניאלה ,הזמנתי תור לשתינו להיום, אצל הספר שלי . אני אצלך בעוד חצי שעה".
לאחר חצי שעה ניראו חני ודניאלה מהלכות בעליזות צוחקות מדלגות על מיכשולים בלתי ניראים, ממהרות למספרה.
הספר חיכה להן בחיוך משועשע, בוחן את שערן, מביט בדניאלה במבט של יודע מה יהיו תוצאות מעשיו, והיא, מחזירה לו מבט חושש. חני הזהירה אותה שסמי הספר רואה עצמו אומן לכן הוא מספר לפי ראות עיניו האומנותיות. "והלקוחות מרוצות מאד. את תיראי עשר " הבטיחה לה. וכך אכן רצתה להראות.
לאחר שעתיים וחצי של חפיפה, סרוק, צבע, חפיפה, תיספורת, פן, דניאלה ראתה מולה בראי: נערה יושבת, שערה המתולתל פזור עם פסי בלונד ומחייכת במבוכה. "זאת אני?" שאלה בקול מבלי שתבחין בכך. " את ניראת מיליון דולר,סמי הפעם זה מעבר לציפיות" צעקה חני בהתרגשות רבה. דניאלה הביטה לעבר מקור הצעקות וראתה את חני אדמונית, זורחת, כולה קורנת. "וואו את ניראית עשר +" אמרה דניאלה בהתפעלות.
שתיהן כבר קנו שמלות למסיבת הסיום. הן התלבשו התאפרו נעלו נעלי עקב מחודדות . והרגישו מבוגרות . השנה הסתיימה והן כבר עולות לכתה י''ב.
לדניאלה נישמר מקום בשורה הראשונה ליד המדרגות לבמה. היא התישבה במקומה נירגשת וציפתה בקוצר רוח לתחילת הטקס. המנהל עלה לבמה ברך את כל הנוכחים, סיכם את פעילויות ביה'ס, שיבח ואיחל הצלחה בהמשך הדרך לשכבת י''ב שסימה את לימודי התיכון. אחרי נאומי האורחים הוזמן יותם לשאת דברו בשם הבוגרים. הוא עלה לקול מחיאות כפים רמות, דיבר בשטף וברהיטות, התבדח בקלילות, סיפר חויות מתקופת הלימודים בקול רציני, שיבח מורים בהומור, וסיים באיחולים לתלמידי שיכבת י''ב. האולם געש מתשואות והערכה לדבריו. דניאלה חשבה על נאומה והחליטה שהוא יעמוד ברמה של קודמיה. היא הוזמנה לבמה וסיפרה על יומה הראשון בביה''ס, החששות, קבלת הפנים של השכבות הבוגרות, החברים החדשים, ועכשיו, השכבה שלה היא הבוגרת שתמשיך במסורת. לסיום ברכה את הבוגרים כשהיא חושבת על יותם. כולם מחאו לה כף והיא ירדה מהבמה והתישבה במקום הפנוי הראשון שראתה. לצידה שמעה מישהו אומר לה: "נו זה היה קל, יצגת את השכבה שלך לתפארת". יותם ישב לצידה מביט בה במבט מבודח ומלא הערכה.
התוכנית האומנותת היתה מוצלחת ומבדרת, ואחריה החלו לחלק את הפרסים והתעודות, יותם חייך אליה ושאל: "את מתחרה בי במספר הפרסים? " דניאלה לא ענתה כי ניקראה שוב לבמה לקבל פרס על התנדבות. גם יותם קיבל אותו. תעודות הגמר חולקו למסימי י''ב, והריקודים החלו. יותם הזמין את דניאלה לרקוד עימו, וגם ליווה אותה לביתה, וגם קבע להפגש איתה למחרת.
בשעה שלוש לפנות בוקר עמדה דניאלה מול הראי, בוחנת את פניה, שמלתה, שערה ופסי הבלונד. "היי זרה, אחרי שלוש שנים שאני רואה ולא ניראית עם סתם שער חום, היום יותם הבחין בי . תודה פסי בלונד ,תודה סמי."
