סיפורים

הגפילטע של מניה

"פייייי זה לחם, לא דג, צריך לברך המוציא!" זעם דריידל והביט בגבין בעל השפם במבט קשה

הגפילטע של מניה זוכוביצקי נודע לשבח ותהילה בכל הארץ, היה זה גפילטע פיש פולני טיפוסי משל חובבי הטעם היותר מתוק, מניה עצמה, (אשה יראת שמיים, עטויית שביס ושמלה פשוטה ביותר), מאז שעלתה לארץ מוורשה עם בעלה ושתי בנותיהם, השתכנה בדירת לופט מאה שערים בקרבת בתי וורשא ובעמל רב הקימה מטבח מפואר ובשלני אשר ייצר רק גפילטע פיש, אבל איזה גפילטע! עליו אולי נאמר "א מחייע",לא הייתה זו קציצה שעליה מברכים המוציא מפני שהיא עשויה בעיקר מלחם וקמח אלא קציצה אמיתית וטעימה להפליא טעמה טעם המן שעל גבי מדבר סיני בין קדש לברנע ובין פולין לליטא. פעמיים בשבוע בעיקרון היה מגיע למטבח של מניה טנדר עמוס בארגזי דגי קרפיון טריים אשר נידוגו קודם לכן מבריכות הדגים בצפון.
והנה בתחילה חיה מניה בדוחק רב וייצרה גפילטע לה ולמשפחתה, אך מאחר שמכניסת אורחים דגולה הייתה, נהנו אנשים רבים ממעדניה והפיצו זאת לעולם החרדי והאשכנזי, קנתה מבנה מיוחד והעסיקה כמה ממשפחתה בייצור, בטחינה ובבישול ובקציץ הגזר.אחר כך עסקה בחריין, רוטב חזרת אשר נהוג לבזוק על הקציצה וכל בישולה היה כשר בהשגחה מהודרת.
היה זה דריידל קשישא שהתחיל להזמין גפילטע לחדר האוכל של ישיבת הרב ירחמיאל בעיר הגדולה,הוא אמר פעם אחר פעם שהוא יכול להריח את הקרפיון השוחה עם נשמת הצדיק שבתוכו וכך בעקבותיו נהגו כך מטבחים מוסדיים רבים אחרים.
מידי יום שישי היה רכב מיוחד עושה דרכו מירושלים לישיבת הרב ירחמיאל כשהוא עמוס בקונטנרים של קרפיון וקציצות גפילטע, וביום שישי היה גבין בעל השפם-הטבח של הישיבה עושה את דרכו אל דירתו של דריידל עם מגש מיוחד של קציצות, ובזה היו מצטרפות הקציצות אל הקרפיון של ציפקה –אשתו של דריידל, וקרה כמה פעמים כי עקב הפסקות חשמל מסויימות התקלקלו הקציצות הללו...

והנה כמה רחובות ושכונות ממטבחה של מניה זוכוביצקי שכן מפעלו של גביר יהודי נוכל בשם קרקובסקי וברשותו מפעל גדול של ייצור המוני של מאכלים יהודיים ממזרח אירופה, יהודי זה היה ערמומי ושאף למונופול על כל ייצור הגפילטע פיש בירושלים ולא אחת קנה מפעלים קטנים ופיטר עובדים ולא טמן ידו בצלחת אלא עשק את פועליו חוץ מאשר את בנו הקטן שהיה מחותן של הרב משה בואנו הלא הוא הדרשן בחסד בלאדינו בעברית ובשפת הדימויים הציורית שלו, מרביץ בפועל ומרביץ תורה ברבים,רב מפורסם בכפר הנוער דירושלים.
והנה צרה עינו של קרקובסקי והוא לטש עינו במטבחה של מניה ואף חשק בטכניקת הייצור ולא ידע הכיצד לעשות זאת בדרך שלמונים מפני שמניה הייתה עקשנית כמו סלע או כמו קוגל יבש  ולא אבתה להיפרד ממפעל ההזנה של חייה ולהפקירו בידי שייגעץ בריון כמו קרקובסקי.
קרקובסקי הנוכל לא ידע את נפשו מפני שכבודו נפגע ועל כן החליט להגות את מניה מהמסילה, הוא עקב אחרי התנהלות המטבח של מניה, עשה זאת מספר פעמים עד שמצא מוצא, והנה באחד ממעקביו ראה רכב של אחת מבריכות הדגה בצפון מגיע למטבחה של מניה ופורק סחורתו. רעיון ניצת בראשו,הוא התקשר לרב משה בואנו שבמקרה היה ראש צוות המשגיחים של למהדרין, שמטבחה של מניה הושגח תחת צוות זה, הוא ניהל איתו שיחה מסויימת על חשדות מסויימים.
יום חמישי היה היום, קרקובסקי נהג ברכבו חש או מיהר עם שקית מיוחדת בידו,תחילה הסתתר מאחורי עמוד חשמל וכשראה כי נהג הטנדר נכנס למטבח הוא מיהר רגלית אל הטנדר והוריק או פיזר  את תכולת השקית אל ארגזי הדגים, אחרי כן נעלם שוב והתקשר לרב משה בואנו.
משה הופיע מאחורי העיקול והתקרב לרכב, כשראה מה שראה פרץ בצעקות:
"בהאאאאאא...חרפה, חרפה לוס פקאדוס! סרטנים עם צבע כחול ! שרימפס! בושה בושה!! טריפה גדולה ! עושים כאן גפילטע פיש מסרטנים!"
ולמשמע צעקותיו פרצה מניה מהמטבח:
"איזה סרטנים? מה סרטנים? אני שומרת על כשרות כמו על העיניים שלי!"
"פשקאדו לימון, את זה תספרי למישהו אחר"
"זה גפילטע מעולה, אין בו חשש"
"זה גפילטע דמיקולו" תראי בעצמך את מה שאת מבשלת
מניה ראתה את השרימפס הכחול מעורב עם דגי הקרפיון  והאדימה, בואנו המשיך בזעקותיו עד שנהג הטנדר הופיע, על אף הכחשותיו הנמרצות לא עזר מאום ובואנו העקשן כמו נעל הרים המשיך והתעקש שטריפה בדבר, מרחוק מאחד מגגות הבניינים הציץ קרקובסקי בדבר כשהוא מדושן עונג.

"גבירותיי ורבותיי, בנושאי הכשרות יש חדשות, יש להיזהר קפידא יתרה שלא לקנות את קציצות הגפילטע של מניה זוכוביצקי, יש בהם טריפה גדולה, חשד למאכלות אסורות! תקנו רק "מעדני מלך" של ידידי ומחותני הרב קרקובסקי שכשרים בכשרות מהודרת של "חסדי ציון" והיזהרו לכם כתלמידי רבנן דאורייתא אשר למדו מפי רבי סלבדור וידאל גירונדי ראב"ד בית המדרש אשר באי רודוס שאמר "ואם הטרפה שמתה אסורה יכול לבוא גם בדבר שהוא כשר, אם בא זאב ואכל הגדי ברגלו או בזנבו או באזנו ואז הגדי ברגע  האחרון התמלא גבורה ואכל את הפה של הזאב ורדף האדם והציל את הגדי מפיו הרי שהגדי יהיה אסור שהרי בא כאן במגע עם טריפה תלמוד לומר ובשר בשדה טרפה וגו' לכלב תשליכון אותו עד שיעשה אותה בשר הראויה לכלב הא למדת שהטריפה האמורה ואי אפשר שתחיה ממכה זו בל יגעו תמימים באסורים ובל יניעו אוכל אלי פיהם ויבשלו מאכלות אסורות ולימדו מאשתי אשר מכינה פראסה קפקטיקה שזה הגפילטע פיש של הספרדים ואם תרצו הוראות הכנה אשתי תיתן לכם שנאמר "כל הרעב לכו ללחם וכל הרעב באמת ילך ללמוד תורה מפי רבותינו כדבר רבנן אשר בהר סיני ובהררי פארן"
משה בואנו דרש ודרש באחת מהרצאותיו הרבות כשהוא מזהיר שוב ושוב את הציבור שלא לקנות ממניה גפילטע פיש החשוד כנגוע בנבלות וטרפות.
רבים שמעו ולא קנו ממניה, חלק שקלו לתבוע אותה בתביעת הונאה, מניה הפסידה כספים רבים וכמעט נשברה כשקרקובסקי ביקש ממנה למכור לו את מטבחה הגדול.אך בעלה של מניה אמר:
"עוד תראי, הצדק יצא לאור"

דריידל חיכה למשלוח השבועי של הגפילטע פיש, גבין בעל השפם דפק בדלת והופיע עם מגש עמוס בגפילטע הוא עמד ללכת, אלא שדריידל הביט בקציצות ואמר:
"שמע לי ילד, חכה כאן"
דריידל הביט בקציצה, צבעה היה חום, הוא נטל אחת וטעם:
"פייייי" זה לחם, לא דג, צריך לברך המוציא!, זה בטח לא של מניה!"
"אדוני הרב דריידל, יהודי יקר" פנה גבין "הרי יצאה הוראה שהגפילטע פיש של מניה אינו כשר ויש בו חשש של מאכלות אסורים, הרב בואנו אמר שצריך לקנות גפילטע של "מעדני מלך"
"מה פתאום! עורבא פרח וגוזל שברח! לא דובים ולא יער! אני סומך על מניה זוכוביצקי במאה אחוז, הכרתי את סבא שלה שהיה גר ברחוב מרשלקובסקה 23 קומה ד' באמצע וורשה והיה כותב דברי תוירה, א בובע מייצעס! עלילה משונה"
"אבל הרב בואנו סיפר שהיא מערבבת שרימפס בגפילטע"
"מה יודע בואנו? אני יחסייל את הקלוץ הזה, קלוץ פארך, יודע רק אמרות ווארטן אויף תורה אונד נישט אמונה!"
דריידל צלצל מיד למניה ודרש לדעת את כל הפרטים, היא סיפרה לו בדמעות שליש, לפני שניתק שאל:
"באיזה צבע היו הסרטנים?"

גבין עדיין היה בדירה, דריידל אמר:
"אמנם אני מטריף כאן חלק מהכלים, אבל איך הוף נישט ברירה, תכין את כל הטבחים, תרד ליפו ותעשה מה שאני אומר לך, חוץ מזה צריך לקבל כאן אורחת כבוד"

משה בואנו עמד על הבמה כשהוא דורש דרשות ומחצבי להבות אש על קהל שומעיו, לפניו דרש הדרשן הידוע שמעון יצחק, לידו על הבמה ישב הגביר קרקובסקי, כשהוא לבוש חליפה ומחויט היטב, מדושן עונג מכל מילה של מחותנו.לידו ישב בנו מחוייך קמעא.
פתאום עלה על הבמה יהודי מקשיש ויהודי אחר בעל שפם, היהודי המקשיש הלא הוא דריידל עשה מעשה אהוד (ברק) וחטף את המיקרופון מידי בואנו, בואנו ניסה להתנגד כשהוא פולט מילים כמו
"נו הונור, נו כבוד!" אך מיד נתקל במלוא קומתו של גבין, דריידל פתח ואמר:
"קהל יקר קהל נכבד, נבלה נעשתה בישראל, העלילו על אשה תמה, מניה זוכוביצקי  שהיא מטריפה גפילטע פיש ומוסיפה לו סרטנים, זו שטות ממדרגה ראשונה!"
"לא שטות, אמת לאמיתה!" צווח בואנו
"גבירותיי ורבותיי, מי מכם שאכל מהגפילטע של מניה ירים את ידו"
כמה אצבעות הורמו, כולל האצבעות של דריידל וגבין.הגביר קרקובסקי לא הרים ידו ודריידל שם לבו לכך,אחרי כן שאל:
"ואיזה צבע היה לקציצה?"
"לבן צהבהב" נשמעו כמה קולות.
"נכון מאוד א יידען, ועכשיו אני מבקש מהטבחים שלנו להביא שני סירים ולהעלות אותם אל הבמה"
שני סירים הועלו אל הבמה על ידי שני טבחים, הגביר קרקובסקי הביט ממקום מושבו במבט בוז.
דריידל, בעזרתו של גבין הרים סיר אחד ונטל ממנו קציצה בעזרת כף:
"זו קציצה ממוצעת שהכינה מניה זוכוביצקי"
"טריפה דל טריפה!" צעק בואנו,רחש עבר בקהל.
"שמע לי ילד, א ביסלע שטיל (קצת שקט) לא יזיק!" לחש דריידל.
הוא ביקש את הסיר השני פתח אותו ואמר:
"עכשיו זו באמת טריפה, אם מניה הייתה עושה גפילטע עם סרטנים זה היה נראה כך:
דריידל הוציא מהסיר קציצה, צבעה היה כחול, הוא הראה את הקציצה לקהל ואמר:
"זו קציצה שנעשתה מקרפיון ומסרטן כחול,הטבחים כאן עדים למה שנעשה, כשמבשלים אותו הוא מכחיל את כל מה שבא אתו במגע, הגפליטע של מניה בצבע לבן צהבהב, מי שאכל אי פעם גפילטע כחול שירים ידו!"
רחש והנהון עבר בקהל,קרקובסקי הכחיל, קם ואמר:
"אני אכלתי נשבע לך, אני אכלתי והוא היה כחול"
"שקרן פארך! לא הרמת אצבע לפני כן" זעם דריידל
ההוכחה הייתה כאן שחור על גבי לבן, אשה צנומה הופיעה וקרבה אל הבמה, דריידל נטל את המיקרופון, פנה אל בואנו וציווה:
"מגיעה לאשה הזו התנצלות!"
בואנו שתק לרגע, הוא הביט במבט קשה בגביר קרקובסקי, אחר כך שינה את מבעו:
"גברת זוכוביצקי, אני מתנצל מעומקא דליבא של הקוראסון שלי, ביום שזה קרה התקשר אליי הגביר קרקובסקי ואמר שיש חשש לטריפה בין הדגים שמגיעים למטבח שלך, אני ראיתי סרטנים בין הדגים ולכן אמרתי מה שאמרתי, מצטער ומתנצל, וקהל קדוש –קנו גפילטע של זוכוביצקי קנו גפילטע פיש של זוכוביצקי!"
בנו של קרקובסקי נלחם עם עצמו האם לקום או לשבת בשקט, הוא עזב את מקומו וניגש אל המיקרופון בעוד דריידל ובואנו מתדיינים, אמר:
"צר לי שאני מפר מצוות כיבוד אב, אבל הדבר כואב, כואב עד מאוד – ביום ההוא אחר הצהריים,לקחתי את הרכב של אבא שלי וראיתי בפנים שקית מעט לחה, נטלתי את השקית והיה לה ריח איום של דגים, הידיים שלי התלכלכו בצבע כחול, משהו כאן היה מסריח אבל שתקתי"
המהום עבר בקהל, דריידל ובואנו הביטו האחד על השני ובואנו הרחיק את המיקרופון ופרץ בסדרת קללות לכיוונו של מושבו הריק של הגביר קרקובסקי .

שוב פעל המטבח אשר ייצר רק גפילטע פיש, אבל איזה גפילטע! עליו אולי נאמר "א מחייע",לא הייתה זו קציצה שעליה מברכים המוציא מפני שהיא עשויה בעיקר מלחם וקמח אלא קציצה אמיתית וטעימה להפליא טעמה טעם המן שעל גבי מדבר סיני בין קדש לברנע ובין פולין לליטא.




כל הזכויות על היצירה כשדריידל פגש את בואנו שייכות למחבר/ת היצירה .
היצירה פורסמה בתאריך 24/12/2004

תגובות