אֲזַמִין לִסְעוּדָתִי אוּשְׁפִּיזִין עִילָאִין
כְּמִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה גם הָשַׁתָּא,
למרות הוראות סגר הקורונה,
אֲזַמִין לִסְעוּדָתִי אוּשְׁפִּיזִין עִילָאִין
וְאַף עַל פִּי שאין אורח מכניס אורח
הביאו עמם אורחי הנעלים
את חברי ורעי מגנזי מרומים
ראשון בא אבינו אַבְרָהָם
אֵיתָֽן ﬣַנִּזְרָֽק בְּלַֽהַב אֵֽשׁ
בְּיָדוֹ הָאֵשׁ וְהַֽמַּאֲכֶלֶת
הולך יחדיו עם רעי נחמי שטיין
שעלה ארצה מגלות רומניה
איש טוב לב ורחב יד ונוח לבריות
חייל מסור שכולנו, מפקדיו וחבריו, אהבנו
יושבים אברהם אבינו ונחמי פְּקוּדִי
שלחם במעוז ליטוף עד נשמת אפו האחרונה
ומספרים ביציאה מארץ מולדת שחים על נדודים
ועל התאקלמות במולדת שניה
אחריו בא יִצְחָק בְּנוֹ
בֵּֽן ﬣַנֶּֽעֱקַֽד עַל־עֵצִֽים וָאֵֽשׁ
בליבו עדין אֵימַת המות אל מול הַֽמַּאֲכֶלֶת
הולך יַחְדָּיו עם הקשר מקס (מרדכי) ממן חברי
איש חפץ חיים ומלא שמחה וחדווה
על חבריו, במעוז חזיון, אשר שלחוהו התחנן בתפילה
לאחיו הצעיר אמר בקש מאבא שיתפלל בעדי
בִּקְדֹחַ אֵשׁ וַתִּיקַד וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִֽים אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ
לא שמע מַלְאַךְ השם מִן־הַשָּׁמַיִם קורא
אַל־תִּשְׁלַח יָֽדְךָ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה
לא הועלה תחתיו לעולה
אַיִל נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו
יושבים בצל סוכתי יצחק ומרדכי
וּמְֽסַפְּרִים זה לזה עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר
על אימת המות ועל רגעי חרדה
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הופיע יעקב
גִּבּוֹר ﬣַנֶּֽאֱבַֽק עִם־שַׂר־אֵֽשׁ
וְיָדוֹ אֹחֶזֶת ביד ברוך דסברג (ג'ינג'י)
קצין מצטיין, לוחם מעולה וחבר למופת
סוער כצבע שערו האַדְמוֹנִ֔י
שונא שקר וצביעות, פיו ולבבו שווים
אשר הבטיח לרעיתו בראש צורים
שיגיע הבייתה בשמחת תורה
בְּהִתְרַגֵּשׁ מִלְחָמָֽה בְּעֶת־צָר, בְּבוֹא אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּֽם
בְּיוֹם קְרָב בְּסַעַר בְּיוֹם סוּפָֽה
שרה עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים
אך לֹא יָכֹל, כָּרַע נָפַל שָׁדוּד.
בִּכְתֹנֶת פַּסִּֽים הגיע בֶּן־זְקֻנִים יוֹסֵף
הַמַּשְׁבִּיר לְכָל־עַם הָאָרֶץ
נופל עַל־צַוְּארֵי מיכה גלעד מפקדי
עובד באגף התקציבים במשרד האוצר
בילדותו בעין הנצי"ב שנן פרקי משניות
יושבים מיכה המורד ויוסף הצדיק בצל סוכתי
ומשוחחים, כדבר כלכלן אל כלכלן
על כלכלת מדינת ישראל
ועל הכתבה שפרסם מיכה ערב ראש השנה (תשל"ד)
בגיליון מיוחד של עיתון הארץ
בלא הַמַּסְוֶה הגיע משה, עוֹר פָּנָיו קורן
חֵרֶף אשר מִנֶּגֶד ראה אֶת־הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא בא
נותן מהודו על מסורב העליה מרומניה חיים וידר
יְרֵא אֱלֹהִים, קובע עתים לתורה, ומהדר במצוות
שהביא איתו למילואים מסכת מן התלמוד הבבלי
אשרי מי שבא ותלמודו בידו
לפני הגיוס הספיק סנט האוניברסיטה העברית
לאשר את תכניתו לעבודת דוקטורט בכימיה פיסיקאלית
אך אל התואר הנכסף לא זכה להגיע.
יושבים השניים ומחליפים דברים על לימוד תורה
וּמִשְׁתַּעִים בעיקר על חווית 'נבו'
כדברי רחל המשוררת אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ עַל אֶרֶץ רַבָּה.
אחרי משה הגיע אחיו הבכור אַהֲרֹן
צִּיץ זָהָב טָהוֹר וְעָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַֽה' עַל־מִצְחוֹ
סָמַךְ אַהֲרֹן אֶת־שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ
אריה (אצלאן) טוויג, רע אהוב
אוהב את המקום אוהב את הבריות
מציג אריה לאהרון את הדוקטורט שלו
על "מתן תורה בסיני", וקורא עמו בספר התורה שנכתב לזכרו
משיבו אהרון: גדולה תורה יותר מן הכהונה
גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה
בעולם הזה ובעולם הבא
אחרון הגיע דָּוִד בֶּן־יִשַׁי הַגֶּבֶר הֻקַם עָל
מְשִׁיחַ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵֽל
בידיו מלומדות הַמִלְחָמָה מחץ את אויביו
בָּא וְעִמּוֹ יְדִידְיָהּ ליפשיץ כְּבֵן יַקִּיר לו
כשמו כן הוא, יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה' וַה' אֲהֵבֽוֹ
רַגְלַיו כָּאַיָּלוֹת, שחיין וקופץ לרוחק
בן תורה ואיש מעשה, אוהב עַמּוֹ וְאַרְצוֹ
ממנו רכשתי את דירתי הראשונה בירושלים
בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָֽם לא נִמְלְטָה נַפְשׁוֹ מִפַּח י֫וֹקְשִׁים
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לנו עֲצֶרֶת
נזמין למפגש גדודי את כל לוחמי המעוזים שנפלו
מאורקל ומבודפשט, מחיזיון, מכתובה ומלחצנית
מליטוף ממילנו ממפרקת וממצמד לתפילת 'יזכור'
יחדיו נְרַקֵּד, נְפַזֵּז וּנְכַרְכֵּר בשמחת התורה
