יצירות אחרונות
בלי פרטיות לא פיקניק (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/11/2024 06:35
לִרְצוֹת יוֹתֵר (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/11/2024 04:46
מדמיינך (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/11/2024 21:37
מילים במעופן (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -24/11/2024 18:01
החיים הטובים (2 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -24/11/2024 17:22
הָיֹה הָיוּ פַּעַם ... (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -24/11/2024 15:11
Condensation (3 תגובות)
סבסטיאן /שירים -24/11/2024 14:41
בְּשַׁבָּת בְּצָהֳרַיִם נִרְדַּמְתִּי וְחָלַמְתִּי חֲלוֹם (6 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -24/11/2024 10:24
בזיעת פועלם יביאו השלום (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
סיפורים
הכרת הטובוהנה שנה אחת לפני קום המדינה חלה הרעה במצב ישיבת הרב ירחמיאל הצעירה. והרב ירחמיאל שהיה ראש הישיבה דפק על סטנדר ובכה ואמר שיר המעלות משום הגזירה הקשה שמא שלטונות המנדט יסגרו הישיבה מחמת חובות עצומים. וכמה אנשים ממשרד החינוך הגיעו לישיבה להוציא צווי עיקול ונחשונוב גביר הישיבה צעק מרה לאמור: וכל תלמידי ומורי הישיבה נותרו פעורי פה לעומת אוטם הלב. 1946, סמוך למושבה שרונה מאהלי השבט שכנו בין הרי השומרון לבין מישור החוף. היה זה שבט עתיק עד מאוד אשר הגיע לאיזור מהרי חיג'אז אשר בערב הסעודית לאיזורי המרעה של מקורות הירקון ועד הים התיכון. והנה בקיץ שנת 1946 קרה המקרה, אחד מבניו של השיח אבו קישאק -מחלוף שמו, נראה נס על נפשו על גבי סוסתו האצילה עזיזה והוא עושה דרכו אל עבר כרי הדשא בסמוך לפרדסי המושבה שרונה -אותה מושבה שבנו הערלים יוצאי גרממי"א המתקראים טמפלרים. ובכל זאת האיץ בסוסתו (שנאמר "סוסתי ברכבי פרעה") והגיע עד לגבעה רמה איפה שעומד היום שער ויקטור. והנה ראה כי רוכביו הערימו עליו ועתה קרבו אליו משאת. וברגע זה ראה רב יהודי עטוי כובע וחליפה עם זקן שחור והוא עובר במקרה במקום וקורא ספר גמרא מתוך סטנדר שהרכיב על גבי החמור. ואותו יהודי הנראה חנאן ממבט ראשון הקשיב קשב רב לאמור ופתח את פיו ויען: היהודי החרדי לקח לידיו שלשה בלוקים מתוצרת סיליקט ויידה אחד אחרי השני על שלשת הפרשים ממרחק מטרים רבים. הם נפלו על הרצפה בעוד הסוסים נסים על נפשם השלשה שכבו חסרי הכרה והיהודי ניצב עליהם ומלמל בסיפוק: מחלוף התפעל פעול והתפעל מן היהודי שהציל את חייו: "שמי הוא דריידל. רב דריידל ואני אברך בישיבת הרב ירחמיאל שליד רחוב יהודה הלוי"
"ואיפה למדת לתת כאלה מכות?" "המממ... למדתי איגרוף אצל איטלקי אחד בגרמניה. לפני המלחמה" מחלוף קרב אל דריידל ואמר: "כאשר אדם אחר,לא רק אני, עושה לך טובה, ניתן לומר לו 'תודה'. אבל גם כאשר אתה מוצא טוב בתוך עצמך, ואפילו כאשר אתה מוצא טוב בתוך העולם בכללותו - אם אתה מאמין בהשם, יש לך עדיין למי להודות. על עצם היכולת לומר תודה על כל דבר, על היכולת למצוא טוב במציאות, יש להודות" אמר דריידל "ואלה, אתה לא רק שאטר, אתה גם חכם ברוך השם" אמר מחלוף והוסיף "בחייאת אבי אבי הזקן, אני אזמין אותך לחתונה שלי!" דריידל לחץ את ידו של הצעיר הבדווי והם נפרדו.
יום אחד בא לאוהלי השבט ושתה קפה שחור מר ויום אחר בא מחלוף ונטה את אהלו ליד הישיבה של דריידל. דריידל בא לחתונה והביא מתנה –גדי עיזים אחד ושלשה תמימים לעולה, מחלוף חפץ לשחוט לו כבש, אבל דריידל סירב וכמובן הסתפק רק בכוס קפה שחור עם קצת תמרים יבשים. כל הקהל שראה את דריידל התפעל ממנו ורבים רבים הרימו כוסית תה עם זעתר לחיי ה"שאטר" היהודי הזה. והנה שנה אחת לפני קום המדינה חלה הרעה במצב ישיבת הרב ירחמיאל הצעירה. והרב ירחמיאל שהיה ראש הישיבה דפק על סטנדר ובכה ואמר שיר המעלות משום הגזירה הקשה שמא שלטונות המנדט יסגרו הישיבה מחמת חובות עצומים. וכמה אנשים ממשרד החינוך הגיעו לישיבה להוציא צווי עיקול ונחשונוב גביר הישיבה צעק מרה לאמור:
והנה דריידל עומד מהצד ולבו נשבר. דריידל ישן שנתו ונשמעה דפיקה בדלת הבית. וזה היה באמצע הלילה ודריידל קם והסיר את מצנפתו וחש לדלת.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |