סיפורים

הוא החליט שהוא חייב להכיר כל טירון במחלקה ולכן הזמין אותם לשיחה אישית. החיילים במחלקה היו מכל גווני הקשת של החברה הישראלית והפער החברתי התבטא ביחסים בין החיילים. התל-אביבים הסתודדו בינם לבין עצמם שרובם היו ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, ולא מצאו שפה משותפת עם החיילים שהגיעו מהפריפריה שברובם היו ממעמד סוציו אקונומי נמוך. ליאור שם עין במיוחד על נמרוד, חייל צנום, נמוך קומה, מאד מופנם שאף אחד לא רצה בחברתו.

"אני אדאג לו " אמר לעצמו. הוא יסיים את הקורס בצורה הטובה ביותר,

הוא היה נחוש שכך יקרה.

הטירונים חיבבו את ליאור, הוא לא באמת היה קשוח איתם ותמיד היה בשבילם אוזן קשבת, והצליח לפתור את מרבית הבעיות שצצו במהלך הטירונות.

ואז יום אחד זה קרה. לפתע הרגיש בחילות וצמרמורות בכל הגוף. חום גופו עלה והחל לפרכס. מיד פינו אותו למרפאה בבסיס. הרופא הצעיר שבדק אותו אבחן וירוס מעיים .

"אתה חייב להתאשפז כאן בחדר בידוד למספר ימים ולקבל טיפול רפואי" אמר לו הרופא כשמבט מודאג בעיניו.

ליאור היה באפיסת כוחות, הנהן בראשו לרופא כאילו אמר: "בסדר גמור".

בחדר הבידוד קיבל ליאור חלוק כחול, עלה על המיטה ונרדם.

כבר שנה שריטה משרתת בבסיס הטירונים כחובשת במרפאה, הוריה של ריטה עלו מארצות הברית כשהייתה בת עשר והתיישבו בהרצליה פיתוח. שם רכשו וילה קטנה. עם יציאתם לגמלאות גמלה בליבם ההחלטה לעשות עליה ולסיים את שארית חייהם כאן בישראל. הם היו ציונים אדוקים, ותרמו רבות לארגוני צדקה שונים בארץ. להוריה מספר מפעלים בתחום המתכת בארה"ב אותם מנהלים שמונת אחיה הבוגרים.

ריטה הייתה בת הזקונים, צעירה נמוכת קומה אך נאה מאד עם שער בלונדי מתולתל , עור פנים ורדרד וחלק , עיניה חומות עם מבט חם ואוהב.

"בוקר טוב", ליאור שמע קול נשי מדבר אליו. הוא פקח את עיניו וראה מולו אחות צעירה מחייכת אליו .

"אני צריכה למדוד לך חום ולחץ דם" אמרה תוך שהיא תוקעת בפיו מדחום ומכינה את מכשיר לחץ הדם לפעולה.

ליאור נראה חלש מאד, הוא הושיט לריטה את ידו והיא הרכיבה על זרועו את המכשיר למדידת לחץ הדם.

"לחץ הדם שלך תקין " אמרה ריטה תוך שהיא מוציאה את המדחום מפיו ומביטה בגובה הכספית . "יש לך 37.1, החום שלך בסדר גמור."

ליאור הביט בריטה, מחשבות רבות התרוצצו במוחו, לפתע חש שהוא נמשך אליה.

"תודה, אני שמח שהכרתי אותך, איך קוראים לך?" שאל בקול רפה.

"קוראים לי ריטה" ענתה .

" נעים מאד, אני ליאור ,אני אשמח אם ניפגש אחרי אצא מכאן".

ריטה הביטה בליאור ולא ענתה. ריטה זכרה את החבר לשעבר שלה, כיצד ביום בהיר אחד השאיר לה מכתב בו ביקש לסיים את הקשר איתה. היא הייתה כל כך מופתעת מכך שלקח לה שבועות להתאושש. "אני לא בקטע של זוגיות עכשיו" אמרה לפתע ריטה.

"רציתי רק להיפגש איתך על כוס קפה ועוגה ולהודות לך על הטיפול המסור שלך" ענה ליאור כשהוא יודע שמה שאמר היה רק תירוץ שקוף כי להיפגש איתה .

"אני אחשוב על זה, בינתיים תנוח, כנראה שמחר בבוקר אתה משתחרר". אמרה ופנתה לחדר התרופות כדי להביא לליאור את הכדורים שרשם הרופא.

ריטה חזרה לחדר הבידוד עם שני כדורים וכוס מים.

"קח את הכדורים בבקשה " אמרה והושיטה לו את הכדורים ואת כוס המים.

"תודה ריטה", אמר לאחר שבלע את הכדורים ולגם מכוס המים.

ליאור הרגיש עייפות רבה , עצם את עיניו ונרדם.

ההמשך מחר..

תגובות