"המסדר יעבור לדום, מסדר דום", ליאור בקול רם וחד העמיד את המחלקה בצורת ח' על מגרש המסדרים. נורות הזרקורים שבצידי המגרש האירו את המגרש באור חזק וגברו על החושך שירד על המחנה. הירח לא נראה בשמיים השחורים, ומעט מאד עננים כיסו את השמיים.
"המסדר יעבור לנוח, עמוד נוח ". אמר ליאור לאחר שהצדיע לבני המ"מ שהגיע למסדר.
בני סקר את המסדר ועבר ליד כל אחד ואחד מן החיילים. כשנעמד מול נמרוד הביט בעיניו ואמר: " שמעתי עליך טובות מהסמל ליאור, כל הכבוד לך, אנחנו החלטתנו פה אחד להעניק לך את אות החניך המצטיין".
נמרוד השפיל עיניו, "תודה המפקד, אני מקווה להיות ראוי לכך".
בני חזר לכיוון הבמה הקטנה עליה הוצב מיקרופון ומערכת הגברה ישנה.
"חיילים, היום אתם מצטרפים למערך הלוחם של צה"ל, ומטרתנו לשמור על שמיים נקיים ממטוסי אויב. אני בטוח שתהיו תוספת כוח משמעותית בסוללות.
כאן בהזדמנות זאת אני מכריז על נמרוד כצמן כחניך המצטיין של מחלקה שלוש.
מחר בבוקר תצאו לרגילה בת שבוע, כשתחזרו ביום ראשון הבא תצוותו לסוללות . אני מאחל לכם הצלחה בהמשך שירותכם הצבאי"
"המסדר יעבור לדום, עמוד דום ", ליאור הצדיע שוב לבני שעזב את מגרש המסדרים.
"המסדר יעבור לנוח, עמוד נוח, חיילי מחלקה שלוש אתם חופשיים ". ליאור ניגש לחיילים שקריאות שמחה וצהלה רמות פרצו מגרונם ולחץ את ידי החיילים. חלקם אף חיבקו את ליאור ואמרו שהוא אחלה מפקד.
נמרוד ניגש לליאור וחיבק אותו.
"תודה על כל מה שעשית בשבילי, אני מקווה להצדיק את האמון שנתת בי"
"אני בטוח ליאור, אם תזדקק אי פעם לעזרה צור איתי קשר."
החיילים שנפגשו עם ההורים בתום המסדר נראו נלהבים וסיפרו בגאווה להורים הנרגשים את תחושתם בתום מסלול הטירונות. אט אט החלו להתפזר למכוניות ונסעו עם ההורים הביתה. חלק מהחיילים נשאר בבסיס כי לא הגיעו הורים או בני משפחה להיות איתם וחיכו להסעות בבוקר, ביניהם היה גם נמרוד. מישהו כיבה את האורות במגרש המסדרים. החושך שוב השתלט על הלילה , הירח שלא נראה בשמיים בטח הסתתר מאחורי העננים.
"ריטה, יש לי משהו חשוב להגיד לך", פנה ליאור לריטה במרפאה אליה הגיע כדי לדבר איתה.
"חכה, אני כבר יוצאת" ריטה במדי חיל האויר ועטויה בחלוק לבן נראתה זוהרת מתמיד.
"קיבלתי הודעה שאני עוזב את הגדוד ומוצב בסוללה בגדוד 881 בצפון, ומחר בבוקר אני עוזב". אמר ליאור כשהוא מביט בעיניה של ריטה.
ריטה הביטה בליאור בהפתעה מוחלטת,ולא ידעה מה לומר.
" מה יהיה אתנו?" שאלה כשנימת דאגה נשמעה בקולה .
"אל תדאגי, אנחנו ניפגש בחופשות"
"בואי אליי לחדר בערב"
"אבל אמרת שאסור"
"בואי". ליאור נפרד מריטה , הם החליטו להיפגש בחדרו בשעה שמונה בערב.
נקישה חלשה נשמעה על דלת החדר.
"תכנסי, הדלת פתוחה" אמר ליאור ששכב במיטתו מכוסה בשמיכה עד צוואר וחיוך על פניו. ריטה חייכה, נזכרה בפעם הקודמת כשהיא שכבה במיטה עם שמיכה עד צווארה.
ריטה נעלה את הדלת, התיישבה בקצה המיטה, ונישקה את ליאור. ליאור משך את ריטה למיטה וחיבק אותה בחוזקה תוך שהוא מנשק את מצחה. ריטה קמה מהמיטה והחלה להתפשט. ליאור הביט בה וההתרגשות שלו גברה. כשהייתה ערומה נכנסה ריטה למיטה ונצמדה לליאור .
"כסה אותי, אהוב שלי, כסה אותי"
ליאור כיסה את שניהם, ונישק אותה ארוכות. אף אחד לא הפריע להם. הם ריחפו בעולם קסום של אהבה כמו שתי ציפורים שם מעבר לקשת. קולות האהבה החרישית שהשמיעו שניהם ישארו בזיכרונם עוד שנים רבות.
אפילוג
נמרוד סיים קורס תותחנות מתקדם ולאחר מכן קורס קצינים, התמנה למסו"ל (מפקד סוללה) והיה נערץ על חייליו. בני המ"מ התקדם לתפקיד מג"ד בבסיס הטירונים עד לשחרורו מצה"ל.
ריטה וליאור השתחררו מצה"ל. שניהם החליטו ללכת ללמוד. ליאור סיים לימודיו בטכניון כמהנדס מכונות וריטה למדה במסלול רפואה.
במהלך הלימודים החליטו להתחתן. אהבתו של ליאור לריטה לא פסקה עד עצם היום הזה.
תם ונשלם.
"אין דבר נפלא יותר בחיים מאשר לאהוב מישהו ולהיות נאהב, שכן האהבה היא החוויה הנעלה ביותר" (לאו בוסקאליה)
