נמאס לי כבר מהאתר הזה

נראה שלכל אחד יש אתר משלו

ממש כמו שלכל אחד יש מספר תעודת זהות.

אם אתה בן 5 ורוצה להראות את היצירות שלך

לעולם אתה צריך אתר.

ורצוי שיהייה גם פרסום, ויחצ"ן, וסטייליסט, ומזכירה...

ו.. היי אתה רק בן 5.

הספר של דביר 'כל אתר ומקום', כבר לא רלוונטי להיום.

"הגעת ליעד". אתה לא באמת יודע איך, אבל העיקר שהגעת.

אתה מרגיש שאתה חייב למכור משהו.

            אתה חייב להיות בעמוד הראשון בגוגל,

            אתה חייב לדעת מי קהל היעד שלך,

            אתה חייב לשים את הרגש בצד ולהתמקד בעשייה

                                                                          עשייה

                                                                          עשייה.

רק אם תהייה ממוקד מטרה, תגיע ליעד.

בוקר אחד אתה חש ברע, זה לא משהו רפואי.

אתה נכנס לאינטרנט ומחפש  פסיכולוג טוב,

אתה קורא המלצות  ואז...

בום!!

            הפסקת חשמל, המחשב קרס ואין לך אינטרנט.

אבל אתה לא נלחץ!! אתה מוציא את הנייד וממשיך עוד קצת לנצל את הדקות שנותרו מהיום...

הנייד על אפס אחוז ואין לך חשמל להטעין, את המטען האלחוטי שכחת באיזה מקום.

אתה מסנן בקושי מבין השיניים את המשפט:

'נמאס לי כבר מהאתרים האלה'.

אתה שותה כוס מים קרים ונהנה מכל שלוק,

סוף סוף אתה מרגיש נהדר, הצבע חוזר לך לפנים.

ואתה מבין שהאתר שבו אתה חיי הוא המקום היחיד בו אתה יכול באמת לבחור.

אתה 'מגגל' בליבך אחר המשמעות למילה שקט...

ונרדם.