המים בראי הרפלקסולוגיה – אביבית משה
הקשת- גשר כף הרגל מסמל את יסוד המים.
מים חיים- מכילים בתוכם את מלוא המשמעות של זרימה התחדשות ובחירה בחיים.
למים משמעויות רבות ומגוונות: בהיבט הפיזי זהו המקום בו שוכנים האיברים הפנימיים והרכים כמערכת העיכול, הכליות, הטחול והכבד..בהיבט הרוחני הוליסטי אנו פוגשים ים רחב היקף של רגשות מחשבות והתמודדויות, מלאי משמעות כגודל החיים וכמגוון האנשים.
ההסתכלות על הגשר בכף הרגל מאפשרת מפגש ראשוני עם עולם הרגשות של המטופל, העולם הרגשי משפיע על הגוף הפיזי ועל רמת היכולת להתמודד נפשית.
התפיסה הראשונית שלי כשאני באה במגע עם איזור זה, נעשית על ידי מגע עדין ומכבד כאילו מבקשת אישור להכנס לאחד המקומות האינטימיים והחבויים ביותר באדם. זהו אזור פגיע וחשוף, "הבטן הרכה".
העולם הרגשי שלנו נובע ממעמקי הבטן ומהחיבור הראשוני שלנו לאימנו דרך חבל הטבור, שם התחלנו את המסע וקיבלנו אישור להתקיים על בסיס של אהבה וחום או מאידך על נתק, חרדות וקור רגשי.
חיינו מפגישים לנו תהליכי למידה, לעיתים הדפוסים הרגשיים הראשונים, כלומר אלו שאימצנו בבית הורינו, בסביבה בה גדלנו,ואף כאלה שהבאנו מתוך רגישות פנימית, אינם משרתים אותנו כיאות ואנו נופלים לתוך ים של כעסים, פחדים, רגשות- אשם ודיכאונות המעוררים בנו את הרצון והצורך בשינוי.
המים דורשים כלי להכיל אותם, הם מבקשים בתוכינו מסגרת על מנת שנחוש מוגנים ורגועים, פוגשים בגבולות הכל כך חיוניים לתחושת הביטחון הפנימי.
השרירים המחזיקים את האיברים הפנימיים, הצלעות מלפנים ושרירי הגב והצלעות התחתונות מאחור, מאפשרים את עיצוב הכלי. בכף הרגל ניתן לראות באזור המדרך כיצד מתהווה ה"אגרטל" המכיל את המים. האם הוא עבה ככרס, מלא בהגנות? האם הוא מזכוכית שבירה ודקיקה, היכולה להתנפץ בקלות ולהשאיר אותנו חשופים וחרדים?.
אזור המים בכף הרגל מלמד על כוחות הנפש, על חוסן גופני ונפשי ועל יכולת לשרוד את הסערות והזרמים החזקים שהחיים מפגישים.
הגשר הוא ההווה, חווית הקיום העכשווית שלי, הנתיב בין העבר לעתיד.
גשר ארוך- הזמן הנדרש לתהליך יסודי ועמוק, המרחב בין החלטה לביצוע, עיכול מעמיק ויסודי של רעיון, מעבר של דרך המאפשר התנתקות הדרגתית מהעבר, פסיעה בוטחת ובעלת שיקול דעת לעבר העתיד.
גשר קצר – פסק זמן קצר בין החלטה לביצוע לטוב ולרע, תהליכי מחשבה קצרים, חיתוך של דברים ובחירות מהירות אשר לעיתים קרובות לא מאפשרות עיכול תקין, ומותירות מזון בלתי מעוכל מבחינה פיזית, מחשבתית, רגשית.
גשר עמוק (אולפוס)- עומק רגשי כעומק האוקיינוס. יכולת להגיע למחוזות רגשיים נדירים כיופי קרקעית האוקיינוס. ומאידך היכולת להתחבר למקום אפל ומסתורי, מסוכן ומפחיד כבעיות נפש עמוקות ויאוש תהומי ללא קרקעית.
גשר רדוד (פלטפוס)- מפגש מתמיד בין המעשיות לרגש. רצון לקבל אישור לאינטואיציה – קבלות מעשיות לתחושות הבטן. תהליכים רגשיים קורים על פני השטח ועל כן ניתנים לשחרור מהיר וחיצוני.
לסיכום: הגשר בכף הרגל יודע לספר כיצד "עץ החיים" של האדם מושקה, כיצד האדם מעכל חויות ומתמודד עם כעסים, פחדים ומחשבות. האם יש יחס חיובי ותקין בין נתינה לקבלה. האם מתקיימת זרימה הרמונית בין כוחות ריפוי פנימיים לבין היכולת לקבל ריפוי חיצוני. והחשוב מכל, האם יש לאדם את הכוח והיכולת להבאת הגוף והנפש לרוגע , שלווה ובטחון על מנת שיחווה את היופי שבתחושת "פרפרים בבטן" ואת עצמו בחיבור לאינטואיציה דרך "תחושת הבטן"!!!
המאמר נכתב ע"י: אביבית משה, מדריכה הוליסטית ורפלקסולוגית בכירה, מטפלת ומנחה מטופלים להתחבר למרכז הכוח הפנימי ולצאת לתהליך של שינוי והבראה ע"י טיפול במגע, שיחות מודעות והילינג.
050-7242388[email protected]
