סיפורים

החיים שלי בזבל

החיים שלי בזבל

 

מלמעלה אני רואה את הפחים הירוקים של שולה ודורה , הם מלאים עד אפס מקום. כל יום הן זורקות שקיות מלאות שיירי אוכל וממלאות את הפחים.

אני חייב כל יום לפקוד אותם, הן מבשלות כל כך טוב שאפילו משקיות הזבל עולים ריחות הבישולים שלהן.

ישבניה של שולה נעים לפי קצב הליכתה, רגל ימין עולה ישבן ימין עולה, רגל שמאל עולה ישבן שמאל, כנראה שהיא טועמת כל מה שהיא מבשלת. לעמתה דווקא דורה חטובה לגילה , דורה נראית לי בגיל חמישים לערך והיא כנראה מבשלת ולא טועמת אבל האוכל יוצא לה משהו.

הפח של שולה היום מלא וגדוש ומריח טוב, אני עובר לידו ומחפש חור קטן , מסתובב מסביב ולא רואה, אז בלית ברירה אני עובר לפח של דורה , הוא קצת פחות מלא אבל הריח... משהו, אני מחפש גם פה חור קטן והופ... אני מוצא ונכנס. אוי איזה קציצות עשתה דורה היום , כל כך טעימות , אני הולך לפי הריח כיוון שבתוך הפח ממש חשוך ואני לא רואה את הצבעים , כמו למשל הקציצות, אבל לא משנה אני אוכל ושבע.

אני מחפש את החור בכדי לצאת ולא מוצא , מסתובב ומחפש קרן אור , מוצא אותה ויוצא. אך איזה יום יפה בחוץ, כך כשאני שבע אני עולה לחדר של שירי ונח על הקיר.

אני נשאר ככה כמה זמן עד ששירי באה. היא פותחת את הדלת ונכנסת , שמה את התיק על ידית הדלת וקופצת על המיטה. שוכבת ככה על הגב וחושבת. פתאום היא מסתובבת מרימה את שפופרת הטלפון ומחייגת.

"הלו "

"שימי אתה שומע ?"

"שימי, בא לך לבוא אליי קצת ?"

היא ממתינה קצת, ומתחילה להתפנק ככה בכזאת סקסיות. אני מחייך בתוכי ונשאר על הקיר.

"שימי תבוא עוד רבע שעה, אני הולכת להתקלח ומחכה לך"

שירי טורקת את הטלפון וקופצת מהמיטה, מתחילה להתפשט קודם מסירה את השמלה מגופה הדק , השמלה נתפסת בשערה הבלונד והמתולתל, היא נלחמת איתה ותולשת שערה מרעמתה השופעת,

מסננת קללה וממשיכה, פורמת את החזייה ומורידה אותה, ואז נגלים שני שדיה הזקורים לתפארת, אני מתחיל לעשות סיבובים על הקיר, אך איזה יום יפה היום.

היא מסירה גם את תחתוני התחרה שלה ומעיפה אותם כמעט עליי, איזה מזל יש לי.   

היא נכנסת למקלחת ואני לא רואה כלום, אני עף בשקט אחריה בלי לזמזם ונכנס למקלחת.

שירי נכנסת למקלחון וסוגרת אחריה את הדלתות, אוףףף איזה מזל יש לי.

אני ממתין בסבלנות על קיר המקלחת.

היא מסיימת והמים מפסיקים את זרימתם. שירי יוצאת ערומה ונוטפת מים לקחת את המגבת, אני מתענג על כל פיסת עור שלה, אך, לו הייתי שימי, אני לא יודע מה הייתי עושה, אבל אני בסך הכל זבוב כזה קטן.

שירי בוחרת שמלה חשופה פשוטה ויוצאת מהחדר, הפעם אני לא יוצא אחריה אלא ממתין לה, אני חושש שאם אצא והיא תסגור את הדלת לא אוכל להיכנס שוב.

אני שומע נקישות על דלת הבית ואחר כך הדלת נטרקת והקיר שאני עומד עליו מתנדנד מעוצמת הטריקה.

שירי עולה במדרגות ונכנסת לחדר יחד עם גבר שכנראה שזהו שימי, איזה מגעיל, זה מה שהיא בוחרת הילדה היפה הזו, מה קרה לה, שימי נראה אבא שלה, שמן עם כרס נשפכת מעל החגורה, בפה יש לו שיני זהב אבל עיניים, יש לו עיניים גדולות וכחולות וישנוניות כאלה , מרגיעות ומפתות.

שירי מתקרבת אליו ומחבקת אותו עם הכרס שלו, ונושקת לו קלות, באמת למה רק נשיקה קלה לא ממש הבנתי. אחר כך הם יושבים על המטה והוא מוציא מכיס מכנסיו חבילה, הם פותחים את החבילה ומתחילים ללפף סיגריות, שירי נועלת את החדר והם מתחילים לעשן, כמו שאומרים להסניף.

הם מתחילים להתמסטל , ומהריח שעולה גם אני מתחיל קצת להתמסטל, אני מרגיש שהכנפיים שלי נחלשות והופ אני נופל ישר על מנורת הלילה הדלוקה.

אך, איזה חום כמעט נשרפתי. אני מתיישר ועף בכל כוחי למקום אחר כדי שלא אפול, אני נוחת על השידה.

שירי ושימי מתפשטים ומתמזמזים, אני ממש מתפוצץ, איזה טיפשה הילדה הזו, אני חייב להפריע להם.

אני עף ומזמזם ליד האוזן של שימי, אבל לא אכפת לו הוא ממשיך בשלו.

אני ממשיך ועושה סיבובים ומנפנף בכנפיים שלי חזק כדי שיהיה זימזום חזק, אבל זה לא עוזר הם ממשיכים. ואני רואה ששימי שם כדור בתוך הכוס של שירי. איזה כדור זה? מה? היא בכלל לא ביקשה ממנו כדור. אני שוב מזמזם ועף ישר על האף של שימי. הוא לא זז רק פותח את הפה ומעיף עליי עם השפתיים סילון של רוק וממשיך.

אני לא יכול יותר , אני חייב להפסיק את החינגה הזו של שירי. אני אוסף את כל כוחותיי , עושה סיבוב כזה כמו במפגן מטוסים ונכנס ישר לתוך האוזן של שימי.

אוי אני מתחיל להתנדנד יחד עם הראש שלו ושומע מה הוא אומר.

"יה חתיכת זבוב מלוכלך אייייייי"

הוא מתחיל להשתולל ואני מרגיש את הסיבובים שלו, התמלאתי בדונג מהאוזן שלו וגם הכנפיים שלי.

אוףףף איזה בעסה אני בקושי יכול לצאת.

אני שומע את שימי מקלל פותח את הדלת ורץ ,ערום אני חושב, במדרגות ויוצא מהבית.

אני מרגיש את הרוח והאור החלש שנכנס מעט לאוזן, כי אני זוחל וכמעט בחוץ.

קול מנוע של מכונית נוסעת , כנראה ששימי נכנס למכונית שלו, אני זוחל החוצה ומנער את הכנפיים שלי ועף.

אך , איזה יום יפה בחוץ היום.

 

רחלי ג.

6.11  

 

 

תגובות

אודי גלבמן / פשוט משגע. הומור וסקס / 12/09/2021 15:22
רחל בנגורה / הזבוב האנושי הזה. עבודת כתיבה מעולה מרתקת מאנישה , נותנת / 12/09/2021 15:34
גלי צבי-ויס / הזבוב / 12/09/2021 17:03
שמואל כהן / הזבוב שבקיר / 12/09/2021 17:34