דום לב- חלק 4

דום לב- חלק 4

"אבי אנחנו לא יכולים להיפגש כך בסתר" אמרה דינה לאחר שתינו אהבה בביתה הקטן שלה.

"תני לי קצת זמן" אמר אבי שהחל ללבוש את בגדיו.

אבי פגש את דינה במקרה בתחנת הרכבת בעזריאלי. הוא חזר מפגישת עסקים בחיפה והעדיף לנסוע ברכבת. הפקקים בדרך התישו אותו.

"אבי זה אתה? " אבי הביט בצעירה שפנתה אליו. הוא שתק.

"להזכיר לך?"  אמרה.

"כן תזכירי"

"אני דינה, זוכר את הטיול לאילת?"

"הי דינה, שנים שלא התראינו?" אבי חיבק את דינה

"איפה היית כל הזמן הזה"

דינה סיפרה לאבי שחזרה לארץ לפני שנתיים וחצי, על הגירושין, ועל זה שהיא גרה עכשיו בתל- אביב.

"בואי נעלה לקניון ונשתה קפה" אמר אבי.

שניהם עלו למתחם המסעדות בקניון עזריאלי, התיישבו בשולחן צדדי.

אבי הזמין לשניהם קפה.

"אני זוכר את המקרה אז באילת, מזל שיוסי תפס אותך ברגע האחרון"

"כן, גם אני לא שוכחת את זה".

במשך שעה שלמה שוחחו דינה ואבי , העלו נשכחות מחיי ביה"ס, דיברו קצת על החיים כיום . אבי סיפר לדינה שהוא נשוי לבחורה בשם נירה, ושבזמן האחרון הוא מרגיש שהאהבה אליה היא לא כתמול שלשום.

"מה אתה מתכוון לעשות בנידון?" שאלה דינה

"אני עדיין לא יודע"

דינה הביטה באבי, היא ראתה לפניה גבר מרשים וחסון, ובדיוק על בחור כזה חלמה כל חייה.

"אשמח להיות איתך בקשר" אמר אבי לפני שנפרדו.

לאחר שחיבק אותה ונשק ללחיה ירד אבי לחנייה , נכנס למכוניתו ונסע לביתו.

                                                                               *

יוסי המשיך להיות בקשר הדוק עם נירה. חודשיים עברו מאז שאבי הלך לעולמו בטרם עת בגלל דום לב. נירה נכנסה לדיכאון, ויוסי עשה הכל כדי לעודד אותה להמשיך לחיות את חייה למרות האסון.

"אני חייב להתוודות בפנייך נירה" אמר יוסי כשהגיע לדירתה אחרי יום עבודה.

נירה הביטה ביוסי במבט נוגה.

"את זוכרת שכשפגשנו אותך אבי ואני  באוניברסיטה אמרתי לך שאת הסטודנטית הכי מוכשרת שהכרתי"

"כן, זוכרת " לחשה נירה

"אני התכוונתי בעצם שאת האישה הכי יפה שהכרתי"

"אז למה לא אמרת את זה?"

"כי שמתי לב שכל תשומת הלב שלך היתה מופנית לאבי".

"היום אני חושבת שאולי זאת היתה טעות" אמרה במבט מושפל.

"למה את חושבת כך?" יוסי היה סקרן.

"כי בחודשים האחרונים לפני שאבי מת היחסים ביננו התדרדרו

לשפל המדרגה . יום לפני שקיבל דום לב הוא ביקש להתגרש" ניכר בקולה של נירה כעס רב.

"ביקש להתגרש?" יוסי היה המום.

"למה לא סיפרת לי?" אמר

"כי היתה לי תקווה שהוא יתחרט. אהבתי את אבי אתה יודע" אמרה בקול רועד.

יוסי שתק, הוא נזכר כיצד הכירו יחד את נירה, הוא זוכר איך אמר לאבי שנירה מוצאת חן בעיניו, והוא רוצה להציע לה לצאת ביחד. אבי לא הגיב לדבריו אך למחרת  פנה לנירה והציע לה לצאת איתו. ההמשך ידוע, אבי נשא את נירה לאישה ויוסי נשאר עם העלבון ממעשהו של אבי. הוא חשב לנתק איתו את הקשר אך הוא לא היה מסוגל. משהו באבי לכד אותו , אולי החברות רבת השנים או סתם הכריזמה של אבי. הם נשארו חברים גם כשאבי ונירה היו נשואים.

"אני חייב להתוודות בפנייך נירה" אמר בהתרגשות כשהוא מגרד את פדחתו.

נירה הביטה בצפיה בעיניו וחיכתה למוצא פיו של יוסי.

"אבי ידע שאני רציתי להציע לך לצאת איתי, מצאת חן בעיניי מהרגע שפגשנו אותך,אך הוא הקדים אותי והסוף ידוע"

"אני יודעת" אמרה נירה ודמעות החלו לזלוג מעיניה.

הסוף מחר...