יצירות אחרונות
בגיל שבעים נפגשנו (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
סיפורים
עקדת יצחק נוסח חדש / פרק אעקדת יצחק נוסח 2010
בשדה נטוש שאין איש עובר בו, התרוצצה אשה בין השיחים כמחפשת משהו, הדפה כל שיח וכופפה אותו עד שהוא נשאר באותה פוזה שהיא יצרה. שעות התרוצצה בשדה עד רדת החשכה. שמלתה נעשתה קרעים קרעים , שיערה נפרע ברוח ועיניה יבשו מדמעות.
הימים היו ימי תשובה. אנשים התדפקו על דלתות חבריהם לבקש סליחה על דברים שעשו או שגו. גם יריב היה רוצה לבקש סליחה על משהו שהוא עשה או רצה לעשות או שהיה באמצע מעשה, אבל הוא לא זכר דבר.
יריב היה גבר נאה, גבה קומה ותכול עיניים. אף שאפו רחב לא הפריע למראהו המושך. משפחתו הייתה קשת יום. את כספו הוא עשה בעשר אצבעותיו והיה מאושר בחלקו. את יוכי הכיר בערב ריקודים במתנס השכונתי. יוכי הייתה נערה מבית טוב, נערה דקת גיזרה אך בעלת ישבנים תפוחים קמעה. שערה היה שחור כפחם וגולש על כתפיה וזה יצר מסגרת שחורה לפנים בהירות כמסגרת לתמונת נוף מושלג.
יריב היה מאוהב בה עד כדי שיגעון. היה ממתין לה ליד שער האוניברסיטה עד שהיה רואה אותה מרחוק, היה מחייך ומנפנף בידו כדי שתראה אותו ולא תסיט רגליה למקום אחר. כשהייתה מגיעה היה מלווה אותה לביתה ומרעיף נשיקה חמה על שפתיה. לפעמים היה מזמין אותה לאכול באיזה מקום, כך שהיה מבלה איתה עוד כמה שעות. כשהתחממו היחסים ביניהם החל להזמין אותה ללון אצלו בשעות הצהריים ללא ידיעת הוריה. יום, יום היה ממתין לה ואוסף אותה אליו. היא הייתה מספרת בדיות להוריה ולא ניכר דבר על פניה. יוכי, היה אומר לה יוכי, אני כל כך אוהב אותך ! היה נושק לה רכות מלטף את פניה וחובק את מתניה בלחץ אדיר עד שהייתה משמיעה קול חניקה. כשהייתה באה אליו , היה מכין לה ארוחת מלכים על שולחן עץ קטן ועליו נרות ריחניים דולקים, והיה מקנח בשירי אהבה . משסיימו לאכול היה מוביל אותה אל חדר השינה ומפשיט אותה לאט , לאט כמו מאהב דגול מהסרטים. כשהתשוקה הייתה בוערת בו היה דבק בה עד שהייתה מעיפה אותו מעליה.
יום אחד כשהמתין לה ליד שערי האוניברסיטה לא ראה אותה יוצאת , הוא התחיל להזיע ולהתרוצץ מצד אל צד , עצביו רפו ופניו התאדמו.לאחר כשעת המתנה מורטת עצבים היא נראה צועדת עם גבר לעבר השערים. חמתו בערה בו וכשהתקרבו בלי אומר ודברים התנפל על הגבר והפליא בו את מכותיו. מאות סטודנטים התאספו וניסו להפריד וכשהדבר לא התאפשר הזמינו משטרה. זאת הייתה התלונה הראשונה של יריב. יוכי לא רצתה לדבר איתו. לא רצתה אפילו להסביר לו מי היה אותו גבר. הוא הרי איבד את עשתונותיו ללא שליטה כלל. עברו ימים רבים עד שהדבר התבהר. יריב היה מהיר חימה וקנאה, הגבר היה המרצה שלה, אומנם היה מרצה יחסית צעיר בשנות הארבעים המוקדמות לחייו, גבר שחום בעל שיער שחור כשברקותיו מתחילות לבצבץ כמה שערות לבנות. יריב עשה לה בושות . היא הייתה צריכה להחליף מקצועות ומרצים והדבר שינה לה את כל מה שלמדה ואת תדמיתה בעיני אחרים. למרות הכול יריב לא וויתר, המשיך לחזר ולהתחנן ולחכות לה . יוכי הייתה מאוהבת בו מאד, אהבה את זרועותיו השריריות שחובקות ומוחצות את שדיה בחזהו המגולח למשעי. היא אהבה את נשיקותיו הרטובות ואת נשימותיו המהירות ברגע של תשוקה.היא אהבה את הארוחות הרומנטיות שהיה מכין לה. לא יכולה הייתה לוותר עליו. כעסה דעך עם הזמן והאהבה חזרה ובערה בחייהם. היא סלחה. הם חזרו לתנות אהבים בביתו בכל יום בשעות הצהרים ואחר הצהריים עד שיום אחד זה קרה. יוכי ביקשה לשוחח עם יריב לפני הארוחה. הוא היה לחוץ, לא ידע מה פשר התכיפות, למה לפני הארוחה מה כל כך חשוב שהרי הוא עדיין לא הציע לה נישואין. הוא ישב וכולו דרוך לבאות.
רחלי גבאי תגובות
שמואל כהן
/
סיפור מסקרן
/
14/10/2021 15:46
רחלי ג.
/
תודה רבה שמוליק יקר ושבת שלום
/
15/10/2021 14:21
רחל בנגורה
/
יפה רחלי. מסקרן . 🌸❤🙏👌👏
/
14/10/2021 21:11
רחלי ג.
/
תודה רבה לך רחל חמודה ושבת שלום
/
15/10/2021 14:21
גלי צבי-ויס
/
גם אני דרוכה
/
15/10/2021 04:27
רחלי ג.
/
תודה רבה לך גלי יקרה ושבת מנוחה, מקווה שהסיפורים הישנים שלי עדיין מעניינים
/
15/10/2021 14:22
גלי צבי-ויס
/
מעניינים תמיד תמיד! אני אוהבת את סיפוריך, יש בהם מבט מיוחד על האדם.
/
15/10/2021 17:34
רחלי ג.
/
וואוו תודה זה ממש מעודד ותודה רבה לך גלי יקרה
/
15/10/2021 20:00
גיטה אסנין
/
התחלה מרתקת, רצה לפרק הבא!
/
15/10/2021 17:17
רחלי ג.
/
תודה רבה גיטה חמודה ושבת מבורכת
/
15/10/2021 20:01
התחברותתגובתך נשמרה |