דנה

ד.נ.א.

שנים רבות חלפו וסוד האהבה האסורה נשמר. למעשה חמש עשרה ועוד שלושים שנה נשמר הסוד.

מדי פעם כמעט ודלף, כמעט התגלה, כמעט התאמתו החשדות, כמעט נאמרו המילים ובכל זאת, כמעט בדרך נס זה לא קרה.

חיים שלמים של אהבות ושנאות, נישואים וגירושים, מחלות והחלמות מהן, טעויות וניסיונות לתקן, לשרוד ולחיות. ומעל לכל מרחף המוות טורף הקלפים. הסוד נשמר, כי רק שותפה אחת הייתה לסוד. הצלע השנייה של האהבה האסורה אפילו לא ידע שהייתה אהבה. קו ישר, קבוע, יציב, קו ישר ללא תקווה, כמו במוניטור של בועז לפני שנה.

בטרם עת נלקח בועז, נעמה הבריאה מהמחלה, אם כי תפסה אותה מחלה אחרת. מחלה שאפשר לחיות איתה שנים רבות, רק לסבול ולסבול...

דן -דניאל נפצע קשה בתאונת האופנוע ובסופו של דבר ויתר על הרולטה הרוסית על כבישי ישראל.

גם עליו לא פסחו הגירושין.  

לפעמים היה מגיע לנעמה לאכול ארוחת ערב ביום שישי או ארוחת שבת, להתענג בחברת דנדוש - דניאל, שבחרה לבסוף להיקרא אליה, בן זוגה אופיר שלושת ילדיהם, לאחרונה היו מביאים איתם כלבלב חמוד. משפחה מהסטטיסטיקה.

בנו יחידו של דן, אמיר, גדל והמשיך לחזור על דרכי אביו: לשוטט בעולם, לחפש את משמעות החיים בכלל וחייו בפרט. לפעמים דרך חייו הפתלתלה של אמיר הייתה מביאה גם אותו להסב לשולחנה של נעמה. נוכחות הבן הייתה מפיחה רוח חיים בדניאל בשלהי העשור השביעי של חייו.

מעט מאוד נשאר מהגבר הצעיר בו חשקה נעמה לפני שנים כה רבות, והמעט הזה ביקשה נעמה לחבק ברוך.

אהבה מותרת שררה עכשיו בין נעמה ודניאל, אחוות לוחמים בשדה קרב אבוד מראש.

ובכל זאת ביום לא בהיר אחד זה קרה.

השמש נכנעה לשקיעה המוקדמת לא בלי מאבק, קודם ניתז דמה ונמרח על כל שמי הסערה ואז, משנבלעה מאחורי הבתים עוד המשיכו טיפותיה לבעור על קצות העננים, חלונות הבתים ואפילו צבעו בוורוד קירות לבנים של בתים.

בעיניה של דניאל השתקפו שלהבות מרקדות של נרות שבת.

"דן," אליה נשמעה רשמית להפליא," אתה זוכר את בדיקת ה-ד.נ.א. שעשינו כדי לחקור את השורשים שלנו."

נעמה שקמה לקחת את ערמת כלי האוכל למטבח נאחזה בקצות השולחן והתיישבה, מתנדנדת, בחזרה.

"אמא," שמעה את אליה פונה אליה:" זו, שלא רצית שנעשה גם לך? אמרת שזה שטויות, בשביל מה, חבל על הכסף, זוכרת?"

ודאי שזכרה, גם זכרה היטב למה לא רצתה להשתתף. מדוע התעורר הצורך הזה בכלל? מה זה חשוב אם יש להם קרובים באוסטרליה או אמריקה או השד יודע איפה? גם אם זה איזה מיליונר או אוליגרך או לורד מפונפן מאנגליה. מה זה עוזר?

אם אמא שלה, היתומה, לא חיפשה את בני דודיה מדרגה ראשונה, מה יש לחפש עכשיו בני משפחה מדרגה חמישית. 1.2 אחוז ד.נ.א. משותף. נו באמת. או לדעת כמה גנים אשכנזים-יהודיים יש בך. במה זה יתרום להוכחת היהדות מול הרבנות?

"אמא," קולה של נעמה חדר לאוזני נעמה מבעד להלמות הדם הפועם בנימי נשמתה. "איך זה יכול להיות שיש ביני לבין דן שישים אחוז ד.נ.א. משותף?"

"שישים אחוז?" דן הניד לשלילה," לא ייתכן, אפילו מאבא לבת עובר חמישים אחוז, איך שישים?" בשתיקה שהשתררה הוא המשיך: "ואני רק דוד שלך! דוד מדרגה שנייה! נעמה, תגידי משהו!" ביקש.