מן הקל אל הכבד - מן הכבד אל הקל
אתחיל ואומר שבט"ו בשבט יש לי שני חגים. בשניהם מדובר בשתילה
הראשון הוא המוכר לכם וכולנו חוגגים אותו אבל לי ולמשפחתי
יש בט"ו בשבט חגיגה פרטית משלנו. לדידי החג השני הרבה יותר משמעותי וחשוב.
היום בחג, שרים הילדים - ואולי גם כמה מהבוגרים
"כך הולכים השותלים רון בלב ואת ביד, מן העיר ומן הכפר בט"ו בשבט"
ו"טו בשבט הגיע חג לאילנות - טו בשבט הגיע חג להשתלות"
אם תשאלו מדוע ט"ו בשבט חג כל כך משמעותי בחיי, אז הנה הטו אוזן:
לפני שנים רבות כשהתחיל המסע להצלת חיי אישי שמואל
קוראַי שעקבו במשך שנים אחר הסיפורים והשירים שלי
על ההמתנה להשתלת כבד כאן, בישראל
עד שנמצאה לנו הישועה במקום אחר מעבר לים.
לצערי אין כל כך מודעות להשתלת איברים בישראל
לא כולם מגיעים להשתלה אציין כי כל בני המשפחה חתומים על א.ד.י
ואפילו שמואל לעיתים אני מתלוצצת שהכבד שלו הוא יד שניה
שמונה שנים חיכינו כאן בארץ לאפשרות שאישי יוזמן להשתלה
במהלכן המחלה החמירה יותר ויותר וסיכנה ממש באופן חמור את חייו
נוכח מצב זה שבו הסכנה גוברת חפשנו את ישועתנו מחוץ לישראל.
בשנת 2010 טסנו לעיר אומהה במדינת נברסקה, אשר בארה"ב.
נסענו עם עוד מועמד להשתלה ובליווי רופא צמוד
היה קור אימים אבל גם חום שהשרו עלינו היהודים החיים שם.
למרבה הצער חזרנו לישראל כעבור 4 חודשים בלי השתלת הכבד
אף כי הצליחו לייצב את מצבו והבחור השני קיבל כבד חדש
השנה האחרונה בישראל הייתה הכי קשה
רופא בית החולים בילינסון קרא לי ואמר שאם אישי לא יושתל מיידית זה הסוף!
למרות הסכנה הצפויה
בשל אי ההשתלה לא חשבתי שזה יכול לקרות הרי נלחמתי על הצלתו,
ביחד עם בניי המדהימים וכלותיי. או אז הניבו המאמצים פרי
בעקבות מאבקנו התגלגל העניין והגענו לניו אורלינס שם באמת קרה נס!!!
ינואר 2011 בט"ו בשבט ,החג שבו אנחנו שותלים שתילים ראש השנה לאילנות
ובאותו יום גם נטעו בגופו של אישי כבד חדש כמעט לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות ושמחה.
מאושרת מאד שיניתי את שם העיר ל"שם עברי": נְיוּ-אוֹר-לִי-נֵס:.
לאחר חודש שבמהלכו היה שמואל מאושפז לשם התאוששות,
כבר טיילנו לאורכו של המיסיסיפי שבו הטבעתי את כל שירי העצב...
מקץ שלושה חדשים נוספים חזרנו לארצנו שמחים ומאושרים קיבלנו בשובנו המון מתנות.
והכי חשובות בהן הן שבעה נכדים שנולדו במהלך השנים אשר חלפו מאז שובנו
ועוד היד נטויה אם לא יעשו לי נכדים....אני אעשה אותם לבד 
אישי היה מושתל הכבד הראשון בניו אורלינס. מאז רבים מקבלים שם כבד חדש וחיים חדשים.
היו שני מפגשים שבו נפגשו כל מושתלי הכבד ביחד עם ד"ר כהן רופא יהודי שהגיע מארה"ב
ונתן חיים לכולם 11 שנים חלפו מאז הושתל הכבד וטוב לנו שחיי אישי ניצלו
וחיינו נמשכים כאילו לא בגד הכבד המקורי וכאילו הכבד הנוכחי לא היה פעם של מישהו אחר;
אדם שאולי בלי דעת לא יודע מה תרם ואיזה אושר גרם למשפחתנו.
תודה לו - ותודה לכל מי שעזר לנו.
והיום טו בשבט יום הולדת נוסף לבעלי מזה עשר שנים
ולכולכם חבריי בדרך המילים ט"ו B שבט שמח ופורייייח
~
וזה השיר שכתבתי לאישי בשנת 2009 ביממלח
כשאמר לי שזה יהיה הסתיו האחרון שלנו ביחד
ואז כתבתי לו שזה לא יהיה הסתיו האחרון - ניצחנו
(ההשתלה הייתה ב-2011)
~
זֶה לֹא יִהְיֶה הַסְּתָו הָאַחֲרוֹן
מוּל אַרְגָּמָן שֶׁל עַרְבִית
כְּשֶהַשֶמֶש תִּשַּׁק נְשִׁיקָה אַחֲרוֹנָה
עַל פְּנֵי הַמַּיִם
בַּמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ בָּעוֹלָם
אַתָּה בְּקוֹל חַלָּשׁ אוֹמֵר:-
"זֶה הַסְּתָו הַאַחֲרוֹן שֶׁלָּנוּ"
שְפָתֵיךָ נוֹשְקוֹת רֹךְ
"אַתְּ הֲכִי יָפָה תִּשָאַרִי כָּךְ
עִם צְחוֹקֵךְ הַמִּתְגַּלְגֵּל יַלְדָּה אִשָּׁה".
מַבִּיטָה בְּךָ -
מִתְכַּסָּה זֵעָה, הוֹזָה
עֵינֵיךָ שְקוּעוֹת עָמֹק בַּאֲרֻבּוֹתֵיהֵן
חִוְּרוֹת כְּיָרֵחַ סַהֲרוּרִי.
מְנַסָּה לִזְכֹּר יָמִים יָפִים יוֹתֵר אִתְּךָ.
לְעֵת בֹּקֶר,
אֲנִי קוֹטֶפֶת קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ רִאשוֹנוֹת
חוֹחִיוֹת מְצַיְּצוֹת אַהֲבָה
גַּם בְּיָם הַמָּוֶת,
אֲנִי שׁוֹאֶבֶת מָקוֹר חַיִּים.
יוֹדַעַת שֶ -
אֲנִי לֹא אֶבְכֶּה עוֹד בְּאָפֹר
וְאִתְּךָ אַמְשִׁיךְ
עַד גַּג הָעוֹלָם
הֲרֵי הִבְטַחְתִּי שֶ -
זֶה לֹא יִהְיֶה
הַסְּתָו הָאַחֲרוֹן.
הַיוֹם מֵרִיחָה מִקָרוֹב רֵיחַ הַסְתָו
יוֹדַעַת שֶ -
מְרַחוֹק תָּבוֹא הַתִקְוָה
הַכֹּל יֵרָאֶה אַחֶרֶת
יִהְיֵה יִהְיֵה
סְתָו הַבָּא.
~
בתמונות מפגש של מושתלי הכבד עם דוקטור ארי כהן שנתן חיים לכולם
~ דוקטור ארי כהן באדום עם כל מושתליו
~מימין לשמאל - אביה ושמואל(מושתל)יהודה פרץ(מושתל)משה פומרנץ(מושתל)וכוכבה אישתו
~במרכז דוקטור ארי כהן ואשתו - מימין ומשמאל שני מושתלי כבד
~שני מושתלי כבד ואחרי 3 חודשים מההשתלה הנעימו לנו עם האקורדיאון במפגש של כל המושתלים
