עֲגוּרִים

הסימבוליות של העגורים בעיקר אלה שלך. ועתה כה עגום גורלם, לא הרואי סופם אבל על אדמת ארץ ישראל. מרגש השיר שלך נוריתוש 

המון המון תודה יום טוב ידידי.

איך הגיעו כמדי שנה 

למקום המופלא הזה 

אך הפעם גורלם נכתב על ידי מחלה 

ולא יעופו מכאן. 

תודה לך יקרה 

יום חמים

תודה יקרה שלי,

אספר לו

אבל אני בטוחה 

שבשנה הבאה יהיו עגורים חדשים

שיבואו לכאן

והוא יוכל לעוף איתם.

אולי שפעת העופות המיתה אותם. האדם ויצריו גם הקרב וגם בטבע מלא בגידה ללא שום חרטות. מצידו אחרי המבול... כמה עצוב 

תודה רחל יקרה,

סיפורם של העגורים הוא סיפור עצוב

זה שבשיר הרוסי

וזה שבאגמון החולה.

האבידה הכואבת

שפת העגורים

לי- לך

דמעות 

חיבוק יקרה

תודה, תודה גדולה יצחק ידידי היקר

תודה שאתה מכיר את שפת העגורים

תודה על החיבוק.

אבל העגורים מוצאים מנוחה אצלינו..

תודה אילה יקרה,

אכן עצוב וקשה הוא הקשר של העגורים

לחיילים שנפלו

ואני מחכה להם בכל שנה.

סיפור שכאב לי כל כך , והשיר ממש ריגש!

תודה, המון תודה אודי ידידי.

.

אה נוריתי יקירתי. 

אני זוכרת אֶת העגורים, אֶת השיר בקולו של אותו זַמָּר רוסי, 

אֶת הליכתך במדבר. 

אני קוראת אֶת שירךְ, 

ועכשיו אני רואה אֶת הרישום שהעלית: שלושה עגורים, 

שניים מצאו מקום לנוח, אחד עדיין מחפש. 

כואב לי כל כך עליו. 

שירך אישי-אישי, וישראלי עד מאוד.

תודה רבה-רבה-רבה לךְ, נוריתי יקירתי. 

אוהבת אותך מאוד, מאוד, 

שולחת חיבוק ונשיקה, 

שלךְ תמיד, תמיד, 

רבקתךְ

---

רבקתי היקרה,

המון המון תודה

תודה שאת יודעת 

תודה על מה שראית ברישום שלי,

שנעשה פעם תוך כדי האזנה לשיר

ששר הזמר הרוסי. 

ביצוע נפלא ומרטיט את הלב.

תודה על החיבוק והנשיקה

אוהבת אותך המון המון

נורית שלך.

עם בוא הקור העגורים עוזבים
עם בוא אביב אלינו הם שבים.
העגורים שבים, חוזרים הם עם חלוף הקור
אנחנו, אם נצא - כבר לא נחזור... (תרגם דן אלמגור)

ובפרפרזה:

עִם בּוֹא הַקֹּר הָעֲגוּרִים שָׁבִים

עִם בּוֹא אָבִיב אוֹתָנוּ הֵם עוֹזְבִים

אַךְ הַשָּׁנָה הָעֲגוּרִים אֶצְלֵנוּ הֵם מֵתִים

הֵם לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד לְאַרְצוֹת הַקֹּר

כְּשֶׁעֲגוּרִים מֵתִים כָּבֶה בְּלֵב הָאוֹר..

שיר הבוכה את מותם של העגורים שמגיעים אלינו כל שנה מארצות הקור כתבת נורית יקרה . הלב בוכה על האסון הזה.

יום מבורך

שמוליק

כמה אני אוהבת את שיר העגורים של הגבעטרון

ושירך ממלא אותי עצב רב

זהו גורלם המר של העגורים גם בשיר הרוסי וגם בשירך

כואב השיר מאוד נורית אהובה

באהבה רבה

ממני מרים

כחובבת טבע מושבעת כל מה שקשור לטבע אני לוקחת כלכך ללבי וגם כותבת על כך לא אחת … 

בשיר הקודם שלי - מן בוקר רטוב שכזה - ( אשמח אם תבקרי בו) כתבתי על הטבע שמשתקם אחרי השריפה הגדולה והכואבת שהיתה בקיץ האחרון … 

כן העגורים הם סימבול לכאבך ואין כאב גדול משכול … 

המון המון תודה לילי יקרה,

כשצפיתי בתמונות העגורים המתים באגמון החולה

ניצבט לי הלב. 

וכן, לי יש יחס מאד מיוחד לעגורים

והוא מלווה בכאב השכול.

וביקרתי בשיר שלך על היער המשתקם

הוא מלא קסם

תודה.

מי כמוני יודעת מה מהות העגורים עבורך. איזו סימבוליות יש בהם בכלל ובשבילך במיוחד. ועתה, האסון הזה הפוקד אותם בארץ החמה אליה הגיעו למצוא מנוחה. עצוב כל כך. 

אכן אהובה שלי את יודעת...

אגב פעם כשהקשבתי לשיר

מצאתי עצמי משרבטת ומציירת את העגורים.

כאבם שלהם ושלך ושלנו בכתיבה כאובה 

יום טוב יקרה 

תודה אלה יקרה

והנה, הם הגיעו לאגם החולה, מצאו את נחלתם ואפילו מקום למות בו.

האם העגורים נשמות החיילים מצאו מנוחתם באגם החולה?

יפה איך שילבת את העגורים עם שיר של זמר ששר על חיילים... נפלא יקרה! 

המון תודה יקי יקר,

תודה שקראת נכון

שראית את נשמות החיילים.

המון תודה אביה יקרה

עצוב סיפורם של העגורים...