עוד מימי בית הספר [לך רבקה בחיבה רבה]

צנוע אמיתי וחיובי 

הוא אולי קטן, אבל יש לו המון כח

הוא מכבה שרפות של כעסים

הוא על השפתיים והוא גם בתוך העיניים.

היה לך בית ספר טוב,

שנות לימוד בבית הספר

המפגש עם התלמידים לימד אותך

ואתה היית תלמיד טוב...

המשך לחייך גדי ידידי

המשך לשמור את החיוך בעיניים.

בשירך. כך צריך להתנהל 

תודה וערב נעים

רַק לְנַסּוֹת

לְהַוּוֹת דֻּגְמָא

אֶת זֶה

לָמַדְתָּ וְלִמַּדְתָּ

אֶת הַכֹּל

נִתָּן לַעֲשׂוֹת

בְּנֹעַם הֲלִיכוֹת

בְּשֶׁקֶט וְשַׁלְוָה

וְעַל הַפָּנִים 

תָּמִיד חִיּוּךְ 

שֶׁל אַהֲבָה..

מקסים השיר שכתבת גדי היקר , אתה איש יקר שבנועם הליכותך , אתה מהווה דוגמא ותורם לכולנו כאן באתר.

סופ"ש נעים

שמוליק

אין לי ספק בזה. טוב לב זה אתה, כל מה שנובע ממך, בגישה החיובית כל כך לחיים. מקסים! 

והעמדת תלמידים הרבה

והינה- רבקה

הקדשה ראויה

.

אני (כמעט) יכולה לדמיין לי אֶת פנֵי האיש ההולך, מהורהר, עִם

הגב אֶל המתבונן בצילום. ומנסיוני כאן, ברור לי שפניו טובים. 

למדתי הרבה ממךָ, זאת האמת. 

ולמדתי הרבה מן האנשים שעבדתי אִתם. 

תודה רבה-רבה-רבה על שירךָ, על ההקדשה לי, גדי יקר לי

מאוד. 

בחיבה ובהערכה רבה, 

רבקה

---

אך די לו להביע את הגישה האנושית הייחודית שלך לחיים