שְׂפָתוֹן (2 + 3, בשולֵי במת הדיון)

אם כי, לגבי הקמטוטים.

מה עם אלה שמעל השפה? 

עוד הערה,

בלי כחל ושרק.

תלוי ,

יש עכשיו דור שלם של נשים בוגרות שבוטחות בעצמן ולא מוכנות להיות שפחות למיתוס היופי ולבוטוקס וליתר ואומרות

- מי שלא נאה לו שלא יסתכל עלי.

לא מורטות שפם אפילו.

בטח שלא בית שחי ורגליים.

אני בינהן אגב.

מי שלא נאה לו גם לי הוא לא נאה , באהבה לך. 

<חיוך>

של נשיות 

גם אצל גיבורות כתיבתה 

גם אני איני עוברת מסך בלעדיו. 

השפתון. 

ערב נעים וחמים אהובה

<לב>

רבקה אהובה

אשה יפה שנולדה יפה לא זקוקה לשפתון-היא תהיה יפה גם בלעדיו

אך מי שחושבת שזה מוסיף ליופיה שיערב לה-כולל אותי

ערב נעים אשה יקרה

באהבה רבה

מרים

מה שלא עושה הטבע עושה הצבע בשפתון.

צבעים משנים תחושות והרגשות ואפילו מציאות גם אצל אלה הנחשבים שחקני אלפא.

שיר עם הרבה חומר למחשבה כתבת רבקה יקרה על צבע משנה מציאות.

בברכה

שמוליק

כמה טוב להיות יפה

להיות זוהרת

אדום, אדום לשפה

היא, היא

הגברת

כמה טוב להיות

לחיות, אפילו מעט, בצד הדרך

מי אני שאשפוט

מי אני שאחפש ערך?

כמה טוב

נקודה

תודה רבה לך רבקה

<לב>

מה שעבר לי יותר מכל, זה המקום שכל אחת רוצה להיות. המתבגרת יותר מבוגרת, המבוגרת יותר צעירה. ובסופו של דבר, אף אחד לא מרוצה מהמקום בו היא נמצאת. השפתון כמשל. 

 תודה רבה!,  גליתי יקירתי.  אכן, ...

השפתון הוא ביטוי לנשיות אך גם מכסה על מה שאישה רוצה לא להיות דווקא 

וכמנ נכונה תחושת הזמן שחולפת לנו 

גם אני אוהבת אודם אדום עז

חפץ תחת השמים

לכל גיל , הוד תפארתו

לדעת לקבל , לאהוב

יום חמים ונפלא

<לב>

כמעט פיספסתי, 

אבל יש לי סיבה מוצדקת...

ביליתי היום בבוקר וגם אחר הצהריים

אצל רופא השיניים.

זה היו עבודות טכניות (לא כאבים)

אבל הזמן ששם מבזבזים, ביחוד בהמתנה...

טוב אבל לא זה מה שרציתי להגיד,

אני הרי על השפתון רציתי לכתוב

על זה שלא יכולתי לשים היום בגלל ביקור אצל הרופא

ובכלל אני ממעיטה לעטות אותו עלי

כי אני עוטה מסכה, וזה ממש לא לעניין

שפתון שמתמרח על הפנים.

אז - תמיד לא מרוצים,

כל גיל וסיבה שלו למה שמים שפתון

ולמה נדמה שהוא לא עושה את מלאכתו.

רבקתי היקרה,

אספר לך על שפתון ועל אמא שלי.

אמא שלי כבר לא ראתה

אבל אף פעם לא שכחה לשים על שפתיה מהאדום האדום הזה.

יש לי כמה תמונות שצולמו ימים אחדים לפני שנפרדה מהעולם,

בבית החולים, לבושה בחלוק הנורא הזה שמאחור נקשר

היא יושבת על הכסא ואוכלת בננה, בתמונה שנייה היא שותה כוס קפה

ובשלישית - היא שמה שפתון על שפתיה.

היא הרי אשה, אז מה אם היא בת 103...

רבקתי היקרה,

אני חושבת על עקבות השפתון שאשאיר על לחייך

כאשר נשיקה אדביק שם.

 נוריתי יקירתי,  תודה רבה-רבה על הסיפור של אמךְ,  ותודה ענקית על עקבות השפתון  אחרי הנשיקה על הלחי !