וְיִרְקְדוּ כּוֹכְבֵי הַשֶּׁבֶת [לך אורנה שהרטטת לבי]

תזוזה שכזו מסעירה ומבלבלת משהו. ועתה אינך יודע מי אתה ולאן אתה הולך? 

מקסימים אתם 

ותבלבל 

אולי הגיע הזמן שגם תסדר 

תודה יקר על אזכור שמי

ולעניין הסדר

הלא הוא, לכל ידוע

משבית יצירה

עד כדי שבר

ללא מעט סדר

תהיה השירה קקפוניה

תדמה לריצת אמוק של עדר

הנפול לתהום הנשיה

מחשבותי אני משתדל לסדר

למעלה אניח את החשובות

(כמובן, בלי נדר)

לטה למטה במרתף חשוך

תחגוגנה, על חשבוני

השטויות

תודה רבה לך אורנה

הכל כה מטעה ומבלבל עתה לא בכדי אתה תוהה מי אתה 

אם אני אינני אני

אז מי אני בכלל

כך שר לו קונילמל

הלו הוא מייק בורשטיין..

ודווקא מתוך הבלבול והכאוס

נוצרת יצירה נפלאה..

מקסים השיר שכתבת גדי היקר, והתובנות שעולות ממנו חשובות מאד.

לילה טוב

שמוליק

לארנה האהובה והמוכשרת. שיר סוריאליסטי ממש תואם

ואתה תוהה מי אני מה אני...

ואיפה היא מתחילה

ואיפה אתה מסתיים,

אוף הבלבול הזה

הארץ רעדה והיקום משתנה.

ואמא שלי הייתה אומרת, 

הכי טוב לישון על זה.

.

"ולא אדע איפה היא מתחילה / והיכן אני מסתיים " . 

משפט/דימוי גדוֹל. כוֹבש. אומֵר רבוֹת. 

השיר מדַבר אליי, בלי ספק. 

תודה רבה-רבה-רבה, גדי יקר מאוד.

רבקה

---

למי צלצלו הפעמונים