הקוקטיילים ההם

בְּמִלְחָמָה שֶׁלֹּא הֵחֵלָּה מֵעוֹלָם

אַתָּה  חַיָּל שֶׁל אַהֲבָה

כְּמוֹ אוֹתוֹ נָסִיךְ שֶׁלַּקְּרָב יָצָא

עַל לִבָּה שֶׁל נְסִיכָה

שֶׁיּוֹתֵר לֹא מַמְתִּינָה

וְרַק בְּזִכְרוֹנוֹת 

אַתָּה שׁוֹתֶה אֶת הַקּוֹקְטֶיְלִים

שֶׁלְּךָ הִיא מְכִינָה.

מקסים אודי היקר השיר הרומנטי שכתבת . הרי אתה תמיד היית והינך חייל של אהבה.

סופ"ש נעים מלא באהבה

שמוליק

תחת אדי האלכוהול היא ציירה תמונה שראתה בדמיונה. ושם אביר בא להושיעה לאחר מלחמה עקובה מדם. אך לו עצמו אין כל נסיכה, לא ל"זאת" ייחל. 

והוא גם לא הגיבור לו ציפתה. המציאות טופחת על הפנים 

ונפלא מבית מדרשך 

מי הבטיח גן של שושנים? ובכלל גן?

ורואה שאין יותר נסיכה שכזו. עם יין וחרבות... מה לעשות... התפכחות מקסימה 

ממתין

לא יסוג לאחור

ינצח

באלה האהבות- חרב

.

מרשה לעצמי הערה לגבי פיסוק נכון כי השיר מוצא חן בעיניי 

מאוד-מאוד, ומדַבר אליי מאוד-מאוד: 

בסוף השורה השנייה: 

או נקודתיים ( : ) או נקודה ( . ) , 

כי "המתוק והמשַׁכר" שייך לקוקטיל/ים שהיא ... 

והפסיק ( , ) מפסיק אֶת הזרימה האסוציאטיבית - לא מאפשר

זרימה. 

והערה על טעוּת בניקוד: צ"ל לְעוֹרְקַי (לעורקים שלי). 

(אגב: לדעתי, לֹא יפגע בסגנון האישי, שלךָ, אִם תארגן  מחדש

אֶת הטקסט, אֶת שתֵּי (2) השורות הראשונות - למשל: במקום 

"הקוקטילים ההם" טבעי יותר להמשך שיהיה "הקוקטיל

ההוא" .) (או: בשורה השלישית: במקום "המתוק  והמשַׁכר.

שחדר  ... " , אפשר:  "המתוקים והמשַׁכרים. שחדרוּ ... ")

:))

תודה רבה-רבה, בעיקר: על (כמעט) שְׁתֵּי השורות האחרונות, 

ועל השיר בכלל, אודי יקר.

רבקה

---

רבקה  אהובה

ביצעתי!

עזוב עזבתי ווטסאפים טורדניים ותיקנתי

לצלילי ברנדה לי ....

תודה!

.

אני שְׂמֵחָה. באמת. 

ובמלוא הכֵּנוּת: 

לא-פעם יש לי הרגשה לא-נוחה לגבֵי כתיבתךָ (לא לגביךָ!): 

מרגישה שֶׁמְּעוֹדְדִים אותךָ לכתוב קליל, על אהבה/אהבות, 

עם דימויים רומנטיים שטחיים שאֲמוּרִים להיות מעמיקים - 

אבל הם שטחיים. (מְעוֹדְדִים: לאו דווקא באתר. הרי אתה 

כותב מימֵי הילדוּת... ולפי סיפוריךָ, חבריךָ מַרְבּים לְהִתְפַּעֵל

מן המהירוּת והקלוּת שלךָ בכתיבת שִׁירִים בו-במקום ... המם.

שירים-שירים ..?)

טוב, זהו. כתבתי, ושולחת. :))

תודה שוב, אודי יקר. 

רבקה

---

ארבעים שנה ויותר לא כתבתי .... מאז נישואי

חזרתי לפני כמה שנים בלבד.

החברים מעודדים אותי?........ממתי?..........

הכל טוב. אבל אולי אקח קצת חופש....

היום יעלה שיר השבוע. תמים  למדי...

לא, לא נפגעתי - אבל ממש הופתעתי.

.

הוֹ. 

בכל אופן: 

זֶה מה שהבנתי כשהעבירו לָאֲתָר אֶת השקַת סֵפֶר הַשִּׁירִים

שלךָ, בין השיחות והדברים שנכתבו כאן. 

אגב: 

בזמנוֹ קראתי ב-גוגל אֶת סיפוריךָ על ילדותךָ, על קבוצת 

החברים משכונת יד אליהו. שָׁם כתיבתךָ זורמת, ידידוּתית

לקורא, כמו שאומרים היום, ובכלל: כתיבה טובה. ממש: 

טובה. 

סיפרתי לךָ על כךְ (עוד באתר הישן). לא הגבתָּ. 

:))

ולעניין כאן: 

אתה אומֵר שתיקח חופש מן הכתיבה, כך אני מבינה.

לא יודעת. 

אני יודעת שחייךָ מלאים. 

אולי תכתוב עליהם, על חייךָ, על סביבתךָ? 

קשה לי להאמין שמה שמעניין אותךָ באמת נמצא רק 

בנושאֵי האהבה כפי שאַתָּה מעלה אותם. 

בכל אופן: 

רק טוב לךָ!, אודי יקר. 

רבקה

---

רבקה יקרה,

הכלבאמת בסדר. הנה אירגנתי לכיתה שלי טיול לגבעתהרקפות ביום ראשון ואני מאד טרוד.

תודה שהארת את עיני!

ןהחייל נגמר

חיבוק יקר