חצאית מיני.קפה. היא

זיכרונות מן העבר צפים ועולים בך. וגם אם היא כבר לא בת ארבעים עדיין היא מרטיטה מיתר בתוכך . 

כשהיתי בן  ארבעים

ואשתי הייתה

מעט פחות שנים

כאז כמו עתה

השנים בשלהן

ואני בשלי

הזמן חולף

ושמא אני?

אנחנו שזכינו

אני בה

היא בי

אז היינו

ועוד הרבה

נהיה

שירך הנהדר עשה לי את הערב. תודה

בַּתְּמוּנוֹת שֶׁבָּאַלְבּוֹם

הִיא הָיְתָה בַּת אַרְבָּעִים

שֶׁאִתָּהּ יָדַעְתָּ

יָמִים שֶׁל אַהֲבָה.

בַּתְּמוּנוֹת שֶׁבָּאַלְבּוֹם

הַזִּכְרוֹנוֹת שְׁמוּרִים

שֶׁל אוֹתָם הָרְגָעִים

הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּחִים

כְּמוֹ אוֹתוֹ הָרֶגַע

שֶׁל לִשְׁתּוֹת  בְּיַחַד

אֶת אוֹתוֹ  קָפֶה

שֶׁעַכְשָׁו אַתֶּם שׁוֹתִים

גַּם אִם עָבְרוּ מֵאָז

הַרְבֵּה שָׁנִים.

שיר מקסים כתבת אודי היקר על אהבה וזיכרונות כשהיתה בת ארבעים ועכשיו שותים קפה ביחד ונזכרים.

יום מלא באהבה

שמוליק

אך טעם התשוקה והאהבה נותר בך כטעם הקפה ביחד 

התמונות שבאלבום,מעלים זכרונות. ותמונה שמעלה זכרונות שלך ושלה בגיל ארבעים עם  החוויות שעברתם יחד, ואתה מביט בהן ממרום גילך. שיר נהדר.

.

... אבל היא היא. 

:))

מצא חן בעיניי. 

תודה רבה, אודי יקר. 

רבקה

---

חצופות הן דרכי האהבה אך כשהיא אינה פגה-זכינו!

לחיי האהבה - אדם 

יקר ליבי 

עיתים אני מתקנאה בך 

חוויותיך 

כתיבתך לעילא ולעילא