שירים

הבנים

הם עולים בכבדות בנתיבות,הבנים
מאובקי פנים עמוסי נשקים
חיוכם רפה פניהם חיוורות
תקומתם תהא בקץ הדורות.
 
הם עולים בגאון מידי שנה
ביום הזכרון ברחבת האנדרטה
להבת הנר תפיג הצינה
כוכבי מרום,מאירים הסביבה.
 
הם עולים מולנו, עינינו לחות
מביטים אלינו מתוך התמונות,
ודאי שואלים מה נשמע?השלום?
כיצד מתנהל בלעדינו העולם כיום?
 
הם עולים ב"קדיש"בשפתי האבות
מוקפי געגועים וים של דמעות
נעורים נצחיים,עטופי תכריכים
רק אנחנו נותרנו סופרי הימים.
 
הם עולים מתוך אגדות,סיפורים
נישאים בהערצה בדימיון עוללים
הגאים בלוחמים מודל לחיקוי
מורשת הבנים בליבם שבוי.
 
הם עולים בערב בבימת הבידור
רואים מרחוק בשמחה שתשרור
ובלב צבוט נייחל שוב עכשיו
שמותכם לעולם לא יהיה לשווא.
 
                                      
 
 
   
                          
(השיר נכתב ערב יום העצמאות  1996 - ת.נ.צ.ב.ה.) 
                                                      
 
כל הזכויות שמורות©
                                                    

תגובות