סְלִיחָה טָעִיתִי

שנעשית טעות בשוגג, זה אנושי. אך היכולת להתנצל על כך היא גדולה של ממש. 

טעות לעולם חוזרת,

זה קורה שטועים

כבר נאמר שלטעות זה אנושי, 

אז אתה בן אנוש ואפילו בעל תכונות נעלות

כי להודות בטעות ולבקש סליחה...

זו התעלות.

"לְעוֹלָם אַל תַּפְרִיעַ לָאוֹיֵב כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה טָעוּת." ~ נַפּוֹלֵאוֹן בּוֹנַפַּרְטֶה

הוּא לֹא מֵבִין

אֵיךְ הוּא טָעָה

וְלַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה

נִגְרַר

וְכָל מָה שֶׁרָצָה

לְהַחֲלִיף אֶת הַשִּׁלְטוֹן

בָּאָרֶץ הַשְּׁכֵנָה

עַכְשָׁו תִּמְּרוֹת עָשָׁן

הֶרֶס וְחֻרְבָּן

וּמָוֶת מְיֻתָּר

לַמְרוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ יוֹדֵעַ

כַּמָּה הוּא טָעָה

הוּא לֹא יָעֵז עַכְשָׁו

לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה.

שיר עם המון חומר למחשבה כתבת גדי היקר. אני את הפרשנות שלי לשיר כתבתי כשיר תגובה.

לילה טוב

שמוליק

שותף

מלחמת משקה בצפון

המטרה הרי מקדשת

הדרך המובילה לאסון

שותף

הרס עיר ואדם

סברה ושתילה

"חיה דו רגלית"

מלחמת משגה שופע טעויות

שותף

במדים

על ההדק לא לחצתי

כדורים לא עפו סביבי

לקח למדנו?

הדבר האנושי מכל הוא לטעות, אך לסלוח זה אלוהי 

רוח גדולה את הסדר שבשה, לא התכוונת, זה קורה ואתה מבקש סליחה. תודה רבה לך גדי היקר.

.

OK. 

"סליחה, טעיתי" / "קורה" + "באמת, ניסיתי / בכל כוחי" ;

"שלא במקרה" לעומת "ואז המקרה" ; 

עד כאן, בית 1 ובית 2, אפשר לחשוב שמדובר בטעוּת אנוש. 

שני הבתים הבאים, 3 ו-4, הם כבר סיפור אחר: 

בית 3: "רוח גדולה / ... / ... / וים על היבשה" - לא האדם 

יכול לגרום לכך. רק הָאֵל או איזשהו רב-מג.

בית 4 מעלה התנצלוּת וצער על הטעוּת ועל השלכותיה:

"לא באשמתי / הסוף" 

:))

נהניתי מן המשחק בשיר, האמת. 

תודה רבה-רבה ומועדים לשמחה, גדי יקר מאוד. 

רבקה

---

תודה רבה לך רבקה

פענכת נכון את שירי

זה נכתב כאילו ה"כל יכול" מתנצל

דבר שוודאי לא יקרה

תודה רבה לך

חכמך כי רבה נעמה לי מאוד