יצירות אחרונות
התחלות וסופים (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (1 תגובות)
לנה /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (8 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
עמלקים עליך ישראל (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -27/03/2024 23:41
סיפורים
צעצוע של סיפור
באחד הימים החמים של הקיץ, אני נכנס לאחת מהחנויות הממוזגות של המוצרים המיובאים מסין. יש שם מוצרים במחירים מגוחכים, ואני ממש ונהנה משפע האטרקציות במקום. עיני מתרוצצות, כמו ילד מתלהב, מצעצוע לצעצוע, כל אחד מלהיב יותר מהאחר. היו שם צעצועים מאוד מעניינים ומתוחכמים. אני משתעשע באיזה צעצוע כזה, כאשר זאטוט כבן חמש מתעקש לקחת לי אותו מהיד. "הלו, הלו!" אני פונה לאימא שלו, "הילד שלך מופרע, או מה יש לו?" "הוא לקח לי, זה שלי", משקר הזאטוט במצח נחושה. אין גבול לחוצפה של הדור הזה. בזמני, בשנות הששים, היינו ילדים טובים, שהסתפקו רק במועט. אפילו לא חלמנו על צעצועים כאלה. כל מה שהיה לנו היו משחקי קרטון או אפילו לא זה, הסתפקנו באיסוף קופסאות סיגריות או בולים. בעיר הדרומית שבה גדלתי, אילת, היה רק חול. אז היינו חופרים גומות קטנות בחול ומשחקים בגולות. מי מצליח להכניס יותר גולות לבור. אני זוכר גם שמאוד התלהבתי מהגולות, עם הצבעים המשגעים שלהן. ובייחוד חלמתי על הגולות המיוחדות, שרק ילדים ותיקים יותר ממני בארץ, יכלו להרשות לעצמם. הן נראו בעיני כיהלומים ממש. עכשיו, דור או שניים מאוחר יותר, בחנות הצעצועים המטמטמת, הייתי נחוש ללמד את הדור הזה, מה זה הסתפקות במועט. ברגע שהאימא התרחקה קצת, חטפתי את הצעצוע מהזאטוט ומנעתי ממנו להתקרב אלי, בהושטת זרוע ארוכה. ילמד נא הדור הזה מה זה כיבוד מבוגרים, חשבתי לעצמי, תוך שאני משתעשע בצעצוע החמוד בהחלט.
"היי, מה אתה חושב שאתה עושה?!" פונה אלי המוכרת, שהבחינה במעשיי. "תחזיר לילד את הצעצוע!" "לא יקום ולא יהיה!" אני משיב לה, תוך שאני מצטט את מנהיגי דור המפ"ם של פעם, שהתאפיינו בעקשנות בלתי מתפשרת. איפה היינו אם בזמנים הקשים ההם, של ביצות וקדחת, היינו מתפנקים לנו בצעצועים משגעים כאלה? בטח היינו יורדים מהארץ וחוזרים לארצות המוצא שלנו, שם היו פינוקים לרוב. "מה הולך פה?!" האימא של הילד התקרבה אלינו. "גברת, זה לא מה את חושבת", אני מסביר לה, "אני תפסתי ראשון את הצעצוע והילד פשוט לקח לי אותו בכוח". "בסדר בסדר", היא פונה אל הילד, "בין כה יש לך בבית טונות של צעצועים. כמה זה עולה?" היא שאלה והושיטה כמה מטבעות למוכרת. "בסדר", פנתה אלי, "אתה יכול לקחת את הצעצוע הביתה, זה מתנה ממני..."
תגובות
שמואל כהן
/
יופי של סיפור על צעצוע
/
10/04/2022 05:39
גלי צבי-ויס
/
הקרב על הצעצוע
/
10/04/2022 06:20
רחלי ג.
/
חחחחח לבסוף קיבלת בחינם את הצעצוע וחזרת קצת לילדות והיה לך כיף
/
10/04/2022 10:41
יום טוב צבי
/
הילד לקח בכוח
/
11/04/2022 16:41
התחברותתגובתך נשמרה |