מעת לעת

מִנֶּגֶד תִּרְאֶה

אֶת הָאָרֶץ

שֶׁאֵלֶיהָ לֹא

תָּשׁוּב עוֹד

רָאִיתָ אוֹתָם אָז

בַּדֶּרֶךְ לַגִּימְנַסְיָה

עַכְשָׁו אַתָּה

רוֹאָה אוֹתָם

בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים

מְשַׂחֲקִים עִם הַיְּלָדִים

וְאַתָּה מַבִּיט 

אָז בְּנֶכְדָּהּ

שֶׁמַּחֲלִיקָה בְּמִגְלָשָׁהּ

וּמְחַיֵּךְ..

מקסים השיר שכתבת אודי היקר, הזמן חולף עובר לו ונשארים רק חלומות שם בגן המשחקים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

אתה מתבונן בהן, באמהות הצעירות בגן המשחקים. והן מתבוננות בך, ומה הן רואות? לדעתי הן רואות אדם מקסים, טוב לב ואנושי. אדם ללא גיל,ילד תם בתוכו. 

זה חיים. מציאות אמת, זמן עובר לאחרים הוא עושה טוב, לאחרים הוא חסר. 

איזו תשובה נהדרת.

לסוך ידי בדבש ...

לשוב אל הימים של אז

געגוע שורט

כמה רגיש כתבת 

העיקר הנכדה

ולהמשיך להתבונן 

על שיער רטוב 

וכתובת הקעקוע

ונכדתך ברת מזל והן אתה

זאת זכות ללכת לגינה עם נכדה

זה קצת בלתי אפשרי לחזור אליהם

אבל אפשר בקלות ליצור ימים חדשים

אתה מתבונן בגן המשחקים באמהות הצעירות והיפות

ואתה עם נכדתך משחק

אתה תוהה מה הן חושבות -

הן חושבות איזה כיף לילדה הקטנה הזו

איזה סבא גזעי יש לה...

מ ב ר י ק!!!

המון תודה נורית יקרה לי

תהיות שחורטות בנו 

אמת וקצת כאב 

תמהיל של גיל ונעורים שחלפו