אֲנִי בּוֹחֵר לִהְיוֹת חֲסַר

אֵינֶנִּי מִסְפַּר

וְהוּא (הַמְּסַפֵּר) אֵינוֹ זֶהוּתִי

אֵינֶנִּי מוּצָר

וְאֵין בָּעוֹלָם שֶׁכְּמוֹתִי..

אַתָּה אָדָם יָחִיד וּמְיֻחָד

חָפְשִׁי וּמְאֻשָּׁר

לְךָ לֹא חָרְטוּ מִסְפַּר עַל הַיָּד

כְּמוֹ אוֹתָם רַבִּים

שֶׁלְּמַחֲנוֹת רִכּוּז אָז נִלְקְחוּ

וְרַק מְעַטִּים נִצְּלוּ וְשָׂרְדוּ

וְהוֹכִיחוּ לְעוֹלָם

שֶׁאַף עַל פִּי כֵּן 

וְלַמְרוֹת הַכֹּל

הֵם לֹא מִסְפַּר.

תודה גדי היקר על השיר המעורר מחשבה על עצם היותנו בעולם הזה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

כי אתה ייחודי ולא חלק מהעדר. שמור על הייחודיות שבך! 

הנעלם במשוואה 

תמיד טוב לשמור על הייחוד 

הוויתך

אתה זה אתה 

האחד שאין שני לו

ועניו אתה ביחודך 

עצוב לי קצת כאן 

גם אם חסר לא מרגישים

.

:))

אז תמיד כשסופרים אַתָּה חסר. 

ומתוך בחירה אישית. 

אולי אַתָּה, בתור בן אדם,  מסתתר כמו מספרם של אותם

מספרים שאיש לא הצליח לברר ..?

כי בכל זאת, לא נעים כל כך כשלא סופרים אותךָ ...

תודה רבה-גדולה-ענקית, גדי יקר לי מאוד. 

שלךָ, 

רבקה

---