עוף מוזר

כְּמוֹ עוֹף מוּזָר

בִּשְׁמִי הַחֶלֶד

מִתְעוֹפֶפֶת לָהּ הַנְּשָׁמָה

מְלַקֶּטֶת זִכְרוֹנוֹת

דּוֹקְרִים וְכוֹאֲבִים

בְּכָל חֶלְקֵי הַגּוּף

הַמִּתְבַּשֵּׁל לוֹ

בְּסִיר הַלַּחַץ שֶׁל הַחַיִּים..

עוד שיר דוקר כתבת יקי היקר, וכל שנותר הוא לאחל לך את כל הטוב שבעולם, ותמצא את הדרך בלבך לרפא את הפצע שנפער בגלל הבדידות שאותך עוטפת.

שבוע טוב ומבורך וחיבוק ממני

שמוליק

ההתמודדות הזאת שאין לה סוף כה קשה. אתה מנסה לרכך את התחושות אך חוזר לאותה נקודה כואבת. 

שמתבשל בסיר הלחץ של החיים. נפרם ונתפר לבקרים ומתגעגע בלילות ובערבים 

זועק, קורע לב - יש ואתה פורם את התפרים של הכאב ותחושות כמו היית עוף מוזר מבעבעות בקרבך. תודה רבה לך יקי היקר.

מכירה ההרגשה

.

וואו. 

וואו. 

וואו!!

יש כאן כמה דימויים ש-

אני מקנאה. פשוטו כמשמעוֹ: אני מקנאה. 

אני יודעת: יש כאב, כאב אמיתי,

הכאב הוליד אותם, 

אלא ש- מעטים מאוד יכולים להפוך כאב לשירה של ממש. 

תודה רבה-רבה-גדולה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

אִתְּךָ ושלךָ, תמיד, 

רבקה

---

אוי, זה קשה זה כמעט בלתי אפשרי

אתה מנסה, אתה רוצה אבל לא יכול.

אתה גם מגרד בפצעים

אתה פורם תפרים 

ולא נותן לכאב להעלם.

כאב לי לקרוא את שירך יקי יקר.

אתה מנסה לרפא את פצעיך אך הם ניפערים שוב ושוב

ואינך מצליח לרפאם מפני לחץ החיים.

כמה כואב ועצוב איש יקרלי 

רק טוב ובריאות מכל הלב

יום נעים

ממני מרים