כמו שיר

אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה
לֹא רָצִיתָ לִקְרֹא
מִלּוֹתָיו כּוֹאֲבוֹת
וְהַתְּחוּשׁוֹת קָשׁוֹת
רָצִיתָ לִקְרֹא
שִׁיר אַחֵר
שִׁיר עַל אַהֲבָה
שֶׁנִּכְתַּב בְּלֵב אוֹהֵב.
 

שיר נוגה יקי היקר , אתה קורא  בין השורות, מבין את התחושות ואז אתה יודע ששיר צריך עכשיו לכתוב.

יום טוב וחיבוק ממני

שמוליק 

לשיר אתה מדמה אותו, כזה שאתה יכול לקראו בנקל. אלא שהיו בו סימני שאלה ומרווחים במקומות הלא נכונים. כאלה שהפכו את הקערה על פיה עד ל...רסיסי שברים. 

.

וואו. 

" .../ כְּמוֹ הָיִיתָ שִׁיר / שֶׁרָצִיתִי לִכְתֹּב / ... " 

איזה דימוי מחמיא - ומכמיר לב, בהמשך. 

" ... רסיסי רגשות / שבורים. " - שומעים אֶת הגיית העיצורים 

ומבינים לעומק אֶת משמעוּת המילים. מצלול אדיר. 

תודה רבה-גדולה-ענקית על חויית הקריאה, על השיר, יקי 

אהוב, משורר יקר לי כל כך. 

אתךָ ושלךָ כל עוד. 

רבקה

---