סיפורים

בית הרוחות פרק שביעי...

אני ואילנה היינו ממש על סף הדלת כשיד שעירה אחזה בכתפי בכוח רב.
היה זה גבר מגודל שהתקשה לעמוד על רגליו .הוא היה שיכור והתנדנד.מניח יד על כתפי ובידו השניה אוחז באילנה.
"מה אתה רוצה ראובן...?" שאלה בכעס את הגבר.
" אני...או..הב או..תך..." ענה לה בקול של שיכור.
"לך מכאן! אתה שיכור!" צרחה לעברו.
"מי הבן...זונ...ה ה..זה?" אמר קורע את חולצתי.
פה איבדתי את שלוותי, שולח את ידי הקמוצה לעבר פניו.זה נפל על הארץ כשזרזיף של דם ניגר בזווית פיו.
אילנה התנפלה עליי ומנעה ממני להמשיך ולהכות אותו.
"בוא נלך...!" אמרה וגררה אותי לעבר מכוניתי החונה מעבר לכביש.
"מה...מה זה היה?"שאלתי כועס עדיין.
"אני אספר לך ..." אמרה מזילה דמעה.
"בוא נלך אליך!" אמרה והתיישבה לצידי במכונית.
התנעתי את המכונית נוסע לעבר ביתי.אילנה ישבה עצובה ודומעת ולא אמרה מילה כל הדרך.
הגשם שוב החל לרדת והשמים הפכו שחורים.ירדנו מן הרכב מדלגים מעל שלוליות עד לפתח הבית.
הצצתי בשעון השעה היתה כמעט שתיים לפנות בוקר.
נכנסנו אל הבית שנראה הרבה יותר טוב.ידה של דינה חוללה פלאים.
אילנה התיישבה על הספה והחלה להתייפח,ניגשתי אליה מלטף את ראשה.
"למה   הוא   עו..שה לי את ז...ה?"אמרה משעינה את ראשה על כתפי.
"מתוקה!"פניתי ואמרתי. "מי זה? חבר שלך?"
"הגרוש שלי! בכל פעם שאני יוצאת עם מישהו שמוצא חן בעיניי...אז הוא מגיע והורס הכל."אמרה מנגבת את הדמעות בטישו שהוציאה מתיקה.
"הכל בסדר עכשיו הוא לא פה!"אמרתי .
"אני הולך להכין קפה...מה את שותה?"שאלתי בדרכי אל הטבח.
"נס יהיה מצויין!"אמרה כשהיא מקנחת את אפה.
"נס גדול יהיה פה!" חשבתי בליבי.
בזוית העין ראיתיה מביטה בתמונה שעל הקיר,היא התקרבה אליי ואמרה:"אתה יודע מאיר! האשה הזו שבתמונה היתה גרה בבית הזה.ולפני כשלוש שנים היא נעלמה .היא היתה מבלה הרבה בבר שבו אני עובדת..היתה זונה לא קטנה."
תלו את תמונתה בכל חנות בעיר.היא פשוט נעלמה.בטח רצחו אותה או משהו כזה."אמרה לוגמת מן הכוס שהנחתי על השולחן.
"ולא היה לה ילדים,בעל, משפחה?"שאלתי בסקרנות.
"היה לה איזה מאהב שתמיד הופיע במסיכה על הפנים."ענתה.
"מסכה?" שאלתי בתמיהה.
"כן! היה מסתורי כזה תמיד היה שותה יין אדום ומיד יוצא איתה החוצה.אמרה.
"ומה איתו?"שאלתי וסקרנותי הולכת וגודלת.
"בזמן שהיא נעלמה נעלם גם הוא.המשטרה חיפשה את שניהם.עד שהתייאשו מן החיפושים והפסיקו.
"אז מי היה זה שמכר את הבית?"שאלתי.
"הא...זה בטח ברוך הגנן שעבד אצלה.גם איתו היא שכבה ולא פעם ראיתי אותם מתמזמזים באחת הסימטאות שליד הבר."הוסיפה ואמרה.
"ממש אשה חסודה"אמרתי בחיוך.
"כולם קראו לה מכשפה.."חייכה והוסיפה."כדאי שתיזהר ממנה."
"ומי זה הכושי שמסתובב בעיר בלילות !"שאלתי.
"זה אנסומבו!אומרים שהוא משוגע שהגיע מגאנה.אחרים אומרים שהוא קוסם ומכשף." אמרה בחיוך.
"את יודעת שנתקלתי בו פעמיים?"אמרתי.
"הוא לא מזיק"אמרה וצחקה.
אילנה סיימה את שתיית הנס קפה ניגשה והתיישבה שוב על הספה.
כשכוס הקפה בידי התקרבתי והתיישבתי לידה.
היא לקחה את הכוס מידי והניחה אותה על השולחן.
חש לפתע את לשונה נוברת בתוך פי מעבירה מיצי תאווה.שדיה נצמדו אל חזי מעבירות  בי רטט שנשכח.
היא התרוממה לפתע פושטת את בגדיה במהירות .גופה היה חטוב ומדהים."נו? מה איתך?"שאלה בלחש.
"אני   כב..ר מתפ..שט" גימגמתי .
לאט לאט התחלתי לפשוט את בגדיי.כשהיא כבר צמודה אל גבי פורמת את כפתורי מכנסיי.
נותרתי עירום,והיא ממשיכה ללטף את גופי בתשוקה חייתית.
הסתובבתי אליה נוגע בגופה הצח.חופן את שדיה בעדינות נושק לפטמותיה הוורודות.
רשרוש מוזר מאחורי הקפיצני ממקומי.הסתובבתי לאחור במהירות כשאילנה ניתקת ממגע גופי.
דינה עמדה שם כשחיוך על שפתיה.מיד הסתרתי בידיי את איזור חלציי.
היא התקרבה אל אילנה כשחיוך נסוך עדיין על פניה.לא הספקתי לעכל את גודל ההפתעה כאילנה ניצמדה אל דינה ושניהן התנשקו בתשוקה.
ניצלתי את הבלאגן שנוצר ולבשתי את מכנסיי במהירות מוותר על התחתון שהיה זרוק על הריצפה.
הן החזיקו ידיים תוך כדי ליטופים ונשיקות ופנו לחדר השינה.
ואני פניתי למקרר שולף שישית בירה.עדיין לא מעכל את אשר קרה.
 
 

תגובות