שיר לדביל

המילה "דביל"-

אינה מתחרזת היא עם כלום...

שתי שורות עברו בשיר, דביל,

ומבטך עודו עמום.

קדימה, דביל,

דחוף את גבי.

כשאסתובב- רוץ לפינה ואמור

"זה הוא, זה לא אני!

מה אתה מסתכל, יא חמור!".

זכור, דביל-

הטיפשות קבל בברכה.

עמוד בפינה,

מבט זחוח באמתחתך,

השמחה בבורות ולא בחכמה.

אז קדימה!

צחק בשיעור, פטפט

עם חבר לעת-צרה.

"מה את רוצה? אני בשקט!"

צעק כשאותך תתפוס המורה.

אכן, דביל יקר,

הציון הוא לא העיקר

העיקר להיות בן-אדם.

אך אתה הינך דביל

והטמטום לך הוא כמו לנו הדם.

תמשיך דביל,

השחת אנשים.

משחית השארים

הנך.

קדימה דביל,

פספס שיעורים.

אולי תקלוט איזה זבל

אתה.

קדימה דביל,

תתחיל לעשן, ואחרייך תסחב

אחרים. אך שאלה לי אלייך,

דביל יקר-

למה דווקא ילדים?

קדימה דביל,

הזרק את סמייך, סמי הטמטום הם אולי.

קדימה דביל, עשה מעשייך,

לשובבים תצעק "אחרי!".

השלם בגרויות. אין לך

לאן כבר לשאוף.

שנס את מותניך ויהיה לך טוב

אולי אפילו תוכל לאהוב.

תחיה שמח ובלי לחשוב

תמצא עבודה, לפרנס ילדים

מורה לספורט להיות תוכל,

אם לא מורה למחשבים.

על כל התלמידים תצעק

אך עברך-

עדיין לא נמחק.

ואולי, דביל,

בעתיד הרחוק, כאשר אני אהיה

שקט בקברי...

אם וכאשר תחשוב

"מה עשיתי?!"

אז, או אז,

ישקוט לבבי.