מתי די?

ובכן ניתן כעת שיר קטן למען תדעו הליכותיכם ברבים עבורכם היום הזה פנימה לכם, כעדן עבורכם.

ישנה דרך (חצופה גדולה ורבה!) אותה יש לעבור בתוככם בטוב טעם גבוה ורב הוא לכם כעת.

אך, שירי המזמור והלכת שלכם עודנם קטנים מאוד... מתי זה ירימו ראשם מן המזמור הקטן הנישא (בפי רוגש ומתרגש) בתוככם ויגדילו לעשות על כנפי רוחכם שלכם פנימה עבורכם?

מתי ועד מתי תשבו כך בתוככם, חסרי מעש ו"שקופים" לכם כעת ולא תדעו מה לעשות עבורכם ועבור אחרים שכמו "חיים" בתוככם בפלא הגדול והרם והנישא בתוך כדור הארץ זה שלכם כעת?

מתי ועד מתי תשבו פנימה עבורכם, חשוכי ידיים ורגליים גם כן ולא תדעו הקולות הגבוהים והנבונים בתוככם אשר נישאים עבורכם (במיוחד!) על כנפי רוחכם שלכם כעת עבורכם חיה היא לכם?

מתי ועד מתי כמו תדונו עם עצמכם לרעה עבורכם, רואים ולא רוצים את שכמותכם הגבוהים כעת עבורכם?

עד מתי?...

אולי לא עוד??...

לא עוד חוסר ידע ובינה גם כן לכם כעת,

לא עוד "השתנקויות" בצליל המייאש והלא נכון בכלל עבורכם כעת,

ולא עוד צלילים חמורי סבר בתוככם אשר לא יודעים ומבקשים לצאת מכם אל העולם הרחב הזה בתוככם בטוב לב גבוה עד מאוד כעת.

אז אולי די עם כל אלו?

שבו, הרפו, החליטו מה יש לעשות כאן בעולם ה"מוזר" הזה אשר נולד כעת בתוככם פנימה.

הבינו, שלא אתם אלו שקובעים או שולטים על גורלכם שלכם במלואכם..

אלא יש כאן "רוחות משמיים" אשר משחקות תפקיד ניכר ורב בזוהי ה"שכונה" הקטנה בתוככם כעת אשר (כמו) שוקקת חיים כעת בתוככם ומבקשת – מזור.

מזור ומרפא הן מבקשות, שתי הנפשות התאומות בתוככם כעת, הנשמה ורעותה: הרוח הגבוהה בתוככם כעת.

מתי די ותוכלו לתת לה (עבורכם!) כעת את מבוקשה – מבוקשכם שלכם?...

מתי?...

חשבו על כך אנשים עצובים שכמותכם כעת.. חישבו על כך.