הערה: חביב בורגיבה -שליט תוניסיה לשעבר
והנה חמסנה למשפחת עידאן עמדה לפני הערב של הפסח וספרה ככה באצבעות את מה שעשתה עד עכשיו ואמרה: הרבה פוליטיקאים שלנו אמרו עשו ולא עשו ובחרו אותם שוב לכנסת שמה בגבעת של רם, והנה אני יותר טובה מהם, אני אמרתי וגם עשיתי: עשיתי חדר ילדים, עשיתי ארונות, עשיתי כביסה, עשיתי חלונות עשיתי שלוש שירותים, יא רבי, מה אני צריכה שלוש שירותים, מספיק לי אחד, הקבלן אחמד קטע ראסו, הייתי אומרת לו שיבנה רק אחד בגודל כפול עם אסלה שחמאר יכול לשבת שמה ולחרבן. וביקשה לנוח מכל החמץ שניקתה והאבק שעשה אותה עייפה. וישבה על כיסא וראתה את השולחן של הסדר ואמרה לעצמה:
"יא רק צריך להזמין את חביב בורגיבה, היה יושב פה ואוכל עסבנה ושר איתנו מה נשתנה והא לחמא עניא"
ולא עברה איזה דקה ומיד בא איזה שליח ככה של חברת הדואר זאת של הצבי והביא לה איזה מכתב עם מה שנקרא פלומבה דליקטס וההיא הסתכלה עליו במבט של 'מה נשתנה' ונתנה לו חתימה על המכתב. אבל בהבדל אחד, המה נשתנה זה על הלילה ופה זה היה בוקר. ובכל אופן היא פתחה את המכתב מהר מהר ואמרה לעצמה שזה בטח פלוש של ילדים של ביטוח לאומי שמגיע לה, כי הרי מאז שמוריס שיהיה בריא הגיע לגיל שמונה עשרה אז הם כבר לא משלמים, המנהל ההוא יקסוף בביכ, ביטל את הכסף של הילדים ואין לה ומימון שיהיה בריא כבר פינסיונר של הצבא מה שנקרא 'ראזלה בפנסיה'.
והיא פותחת את המכתב ושמה כתוב שחביב בורגיבה בכבודו ובעצמו מבקש לבוא להתארח אצלה בבית במושב ברכיה בליל הסדר כי רק בה, בחמסנה, הוא נזכר, כי היה שכן שלה דלת מול דלת בחרא כבירה בג'רבה והיו משחקים בג'ולות ובפיסטוקים.
שא ח פיהו, אמרה חמסנה, כל הכבוד לבורגיבה שנזכר בי, אבל מאיפה אני יקח כסף לסדר את הבית מחדש, וצריך לסדר את השביל לבית, ולסייד את הקירות מבחוץ בצבע לבן של חברת טנבור, ולהביא עוד עופות ועוד כבש בשחיטה של הרב מחפוד, וצריך להכין עוד מנה של מצות בהשגחת הבד"ס ועוד בקיילה ועוד תפוחי אדמה ובצל ואני כואבות לי הרגליים מהניקיונות של פסח, מה, הוא יעזור לי? ז'ידי יעזור לי? קלבויו ראטו! ובטח הפמלייה הזאת, שומרים שלו גם ירצו לאכול משהו וגם התיזמורת של המכבי אש וביטח יבוא גם ראש ממשלה שלנו ביבי ואשתו שרה וא עלא שרה, יא רבי נג'ינה. וחוצמזה למה שאני יקח אליי את בורגיבה, הוא זה שלקח אליו את ערפאת אמחי אשמו תחמיז'לו אחרי שאריק שרון וביגין זרקו אותו משמה, מבירות.
ולקחה עט וכתבה על נייר של קבלה של הסופר של האחים אילוז של אשקלון, ליד החניה של עמר זה שלוקח 60 שקל על חניה לכל היום, נו, איפה שגרה רוזט האחות של מימון, ובקיצור כתבה ככה:
יא כילב, חלוף ומחבל – אל תבוא לארץ ישראל!
ואחרי זה שמה את זה במעטפה ורשמה כתובת ורצתה ללכת לנעמה זאת של הדואר, הבת של חדד, כדי לקנות בול, אבל בדיוק בא מימון בעלה, כפוף ככה עם הסל של הקניות והפטרוזיליה לעסבנה מציצה ממנו בביישנות ומיד אמרה לו שחביב בורגיבה רוצה להגיע לליל הסדר ואמר לה: ג'נית? שתגעת יא מרתי! הרי חביב בורגיבה בקבר כבר חמיש עשרי שנה, מה יש לך? בטח שלח לך מכתב מהקבר, מן אל עולם הבא מן אל ג'הנם"
ופתאום חמסנה קמה מהכיסא, אחרי תנומה של חצי דקה ושיפשפה ככה את הרגליים שלה וגם את העיניים ואמרה:
"נעשתי (ישנתי) ונענשתי, כנראה חלום, יארבי חטאתי"
ולקחה מטבע של שקל לשים בקופת רבי מאיר בעלניס, אבל במקום התמונה של הרבי זכותו תגן עלינו היה נדמה לה שהיא רואה תמונה של חביב בורגיבה...
