שזרח ובא

"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם." משלי.

כּוֹתֵב הַכֹּל שֶׁזָּרַח וּבָא אִתִּי

אוֹהֵב וְנֹאהַב

סַפְקָן וּמַצְלִיף וַדַּאי

צוֹפֶה בּוֹכֶה וְתוֹהֶה.

מָה רָאָה הַנָּחָשׁ לְהַכְשִׁיל מַעֲשֵׂה אֵל?

מָה רָאֲתָה חַוָּה לְהַשְׂכִּיל מְתֻבֶּנֶת נָחָשׁ?

וּמָה רָאָה אָדָם שֶׁגּוֹרֵם לִי הַיּוֹם לִבְכּוֹת?

לוֹ אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ לִי חֵץ מִקַּשְׁתּוֹ יִשְׁלַח

לְרַפֵּא הַפִּרְחָח שֶׁנִּבְרָא מַלְאָךְ וְדָעַךְ.

כְּתִלִּים עֲגָבִים מְחִלּוֹת הֶבֶל לְפַרְעוֹשׁ

קִרְעֵי לֵב אֱנוֹשׁ בֵּין תַּאֲוָה לַמָּשׂוֹשׂ

תֹּהוּ עֲבָרִי עֲתִידִי בּוֹהוֹ וְהוֹוִי נָהֹם.

"לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים

אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים." קהלת.