קוֹרֵא מִתְפַּלֵּל וְנִרְדַּם.חוֹלֵם וְכוֹתֵב מִכְתָּם.

קוֹרֵא מִתְפַּלֵּל וְנִרְדַּם.

חוֹלֵם וְכוֹתֵב מִכְתָּם.

רוֹאֶה אֶל רָחוֹק, אֶל הַתַּת מוּדָע.

שֶׁהַכָּאן וְעַכְשָׁו מוּדָע הוּא.

אַהֲבָה יֵשׁ, וּכְאֵב הַלֵּב יֵשׁ מִיֵּשׁ.

אָמָּן אינו מחפש להשתוות לשום דבר, רק לעלות עליו ולעולם נחבא אל הכלים. אדם מטבעו הוא אֻמָּן ועל כן תמיד ילחם להשיג שוויון.

המלחמה היא אֻמָּנוּת. השלום והשלווה, הם אָמָּנוּת. כדי להגיע לשלום צריך להיות אָמָּן הָאָמָּנֻיּוֹת.

נבדל הָאָמָּן שחייו הם מאבק מתמיד להתעלות על עצמו מהָאֻמָּן שמהות חיו לעשות את אותו הדבר בכל פעם. מלאכתו של הָאָמָּן באה מהתת מודע הטמיר, מהחלום.

ואילו עבודתו של הָאֻמָּן, באה לו מכורח המציאות. ובאשר הָאָמָּן נצרך להתפרנס מֵאָמָּנוּתוֹ, הוא הופך חלום לממשות ולרוב קצת פוגם. ש-"אין נביא בעירו" אומר הניב העברי. [אָדָם יּוֹצֵר אֵינוֹ זוֹכֶה עַל פִּי רֹב לְהַצְלָחָה וּלְהַעֲרָכָה בֵּין בְּנֵי סְבִיבָתוֹ, שֶׁלִּבָּם גַּס בּוֹ, לֹא כֵן הַיַּחַס אֵלָיו בַּמֶּרְחַקִּים.]