|
והנה ישב רבי דרוויש הפטיש בביתו, הוא צפה בתכניות הטלוויזיה לזאטוטי ישראל בערוץ הגווע ומלא הפאשלות המתקרא ערוץ אחד, ושמח על כך שתכניות טלוויזיה עתיקות כמו נילס האלגרסון ומרקו רוסי התר אחר אמו בארגנטינה יחד עם הקוף הטמא קופיפו חזרו על עצמם, הוא לגם מחיה ואכל מעקודה בטטה וחפן מלוא פיו גרעיני פיסטוקין עד אשר התפקע ואחר כך הביט בתמונת בנו אשר למד בישיבת הרב ירמיאל השם ירחמה ויכוננה אמן סלה ויתן בינה לעומד בראשה הלא הוא הרב דריידל השולט בכיפה ברמה.ובנו יצא לישיבה לפני כשעה וחצי ואמר שלום והצטייד במיטב הקוסקוס והמטבוחה והמעקודא שאמו מרסדס שמה לו בסל פלסטיק מיוחד.
ורבי דרוויש היה שוחט וגם בעל בסטת עופות והיה פרילאנסר ואהב את תכניות הילדים והנוער של הערוץ הראשון והנה הביט במסך וראה איך נילס האלגרסון הערל והבלונדיני עף בחברת בעלי הכנף אל לפלאנד הרחוקה וזה היה בפרק המי יודע כמה ולאחר שהגמד המרושע והערמומי כישף אותו ולאחר שהשועל הערל והמרושע המתקרא בשם שושו מרדף חזור ורדף אחרי נילס ומולי למען עשות לו ארוחה מכבד אווז.
ובנו גבאי ישב באוטובוס המהלך ורץ אל העיר הגדולה וקרא להנאתו בספר "מסע נילס האלגרסון ואווזי הבר מאת הסופרת בת שוודיה סלמה לאגרלף" והוא מהפך בדפיו של הספר המופלא הלזה בעוד אביו צופה בסדרה המצויירת והמופלאה הלזו.
והנה קרב הנער בן התשחורת גבאי אל שער הישי בע לאחר שצעד מעדנות מתחנת האוטובוס,בעוד הוא מקרא קרוא והלוך בספר על אודות נילס האלגרסון המופלא והגמד והנה ראה נער קטון הלבוש קפוטע חבוטה משנת תרפפ"ו מחכה ליד השער ומסתיר פניו בספר גמרא עבות שנטל מהספרייה.
הוא עבר ליד הנער והנה גילה הלה את פניו, וגבאי נחרד לגמרי ויזדעזע עד כי קיבל שא"ק כי לא היה זה אלא דריידל הערמומי כשושו השועל, אך שלא כאותו שושו התר אחר מזון להתקיים, תר דריידל אחר תלמידים סוררים.
"מה אתה קורא?" קרא דריידל ועצר את גבאי
גבאי נרעד כעלה קוקוס נידף ואמר:
"אני קורא ספרות טובה"
דריידל נטל את הספר וקרא בו את הכריכה כשהוא אומר:
"איזה ספר זה, מי זה נילס האלגרסון? האם זה תלמיד ישיבה או שמא ערל צורר כאותו אמדיאו"ש ימ"ש?"
"זה ילד שגמד כישף והפך אותו לננס ועל כן נדד עם אווזי הבר ברחבי שבדיה ושועל רדף אחריהם" אמר גבאי
"שבדיה? מה שבדיה,הארץ הזו מלאה חטא כסדום ועמורה חרמנא ליצלן! מילא הוא היה בפולניה ושועל, שועל זו חיה טמאה, מה אתה קורא על חיות טמאות, אתה עובר על הפסוק, יבואו טהורים ויעסקו בטהרות, א חארפן, אני אחרים לך את הספר!" אמר דריידל ונטל הספר אל בית שחיו.
ורבי דרוויש ישב וראה את הקטע על השועל המרדף אחר נילס ואוגי ומנגינה אופיינית וקצבית נשמעה והשועל נדפק והסתבך בגזע עץ, והנה צלצל הטלפון והיה זה גבאי בנו על קו הטלפון והלה סיפר לו על אודות החרמת הספר ורבי דרוויש התעצבן עצבון ועצבנות וחירף וגידף על אודות זה שספר כל כך יפה שעלה כל כך הרבה הלך לטובת דריידל הערמומי.
והוא צעק בקול : היה לא תהיה!" ובנו גבאי חזר על פסוק זה.
ודריידל נטל הספר והלך לכיוון משרדו ונחה עליו רוח הסקרנות וישב לקרוא על אודות הגמד המופלא, והנה שכח לגמרי לימודו וישב עסוק והתעסק בספר שעלילתו התרחשה בערך בשנים בהם דריידל היה ילד קטון.
והוא קרא על נילס המצטרף למסע מחוסר ברירה ועולה על גבו של אווז הבר בעודו עובר את שבדיה בעוד השועל הערמומי מנסה ומטכס עצה הכיצד לטרוף את נפשו של אווז הבר לבן הנוצה.
לפתע נזכר במשהו וחכך בדעתו שאותו שועל היה מוכר לו .
ופתאום הוא חש באור מפלח את החדר האפלולי ולפתע נפרץ החלון ואווז בית גדול נכנס לחדר ונחת על השולחן, דריידל קפץ אחורה וזעק:
"אוי אוי א חארפן, קודם כל עכברים ועורבים ועכשיו א גאנץ! אווז בית גדול.
האווז קרקר כמה פעמים וגמד בגודל של חמשה עשר סנטימטרים ירד ממנו ופנה אל דריידל ביידיש:
"אתה לא זוכר אותי דריידל?"
דריידל הביט בגמד וספק כפו בידיו, ואחר כך אמר:
"פעם חשבתי שאני גמד פספוס, ועכשיו גנבת לי את הבכורה!"
"אתה לא זוכר אותי?" קרא הננס
"מה אני? איפה אני ואיפה שבדיה, אולי אקרא לגערשן והוא יביא מפה ונראה"
נילס עשה תנועת לא ולא והמשיך:
"לפני כך וכך שנים, כשהיית בוילנה, חלפתי עם אווזי הבר, לפתע נפלתי לתוך הארובה של הבית שלך, הייתי חלש וצמא ואתה אספת אותי ונתת לי לחם וגפילטע פיש"
דריידל שפשף את עיניו ואמר:
"נכון,נכון, זה היה הגפילטע האחרון שנשאר בדירה, בהחלט ואתה גם עזרת לי לשלוח מכתב לאמא שלי שגרה במרשלקובסקה! אמנם היא בקושי קראה אותו אבל שמחה מאוד, הו איך עברו השנים!"
והוא לחץ את ידו של הגמד ושאל:
"ומה אתה עושה כאן בארץ ישרואל?"
"הפעם אווזי הבר רצו לרדת לאילת, נמאס להם מלפלנד והם רצו לתפוס שיזוף, מולי כבר חיוור לגמרי והמפקדת אקה מתה להחליף מילה עם ראש אכ"א"
אווז הבית שעמד בסמוך קרקר לאותו הסכמה.
"ומה אתה עושה כאן?"תמה דריידל
"הייתי בדרך לאילת ועברתי ליד בית שבו הקרינו את הסדרה שלנו, לפתע מישהו דיבר בקול בטלפון וסיפר שדריידל החרים את הספר של נילס ואווזי הבר ואז עפתי לכאן להחזיר אותו או לשכנע אותך"
"לא צריך לשכנע, אני אחזיר את הספר לילד, אות לידידות בינינו" אמר דריידל שלא כהרגלו.
נילס לחץ את ידו של דריידל ועלה על גב אווז הבר בהתרחקו לכיוון האופק הנעלם.
דריידל התעורר לפתע, השעון המעורר צלצל, ראשו היה שעון על הספר על נילס הולגרסון, הוא הביט בו ופלט:
"הוי הוי, חלומות, בובע מייצעס!"
אחר כך נתן שוב מבט ואמר:
"נו מילא"
הוא נטל את הספר, הלך למשרד של גערשן ואמר:
"גערשן, תן את הספר הזה בחזרה לגבאי, מלא חייעס ובובע מייצעס ושטויות במיץ שפריץ אבל שווה משהו"
כל הזכויות על היצירה כשנילס פגש את דריידל שייכות למחבר/ת היצירה . |
