היי! האיש הגוץ והנמוך נכנס לסוכנות המכוניות בתנועות רחבות, כמי שמנסה לעשות הרבה רוח וצלצולים.
"כן, במה אנחנו יכולים לעזור לך?", פנה אליו סוכן המכירות של המכוניות.
האיש ניגש, בלי להביט על הדובר אפילו, אל מכונית שהייתה באולם התצוגה והחל לבחון אותה מכל הצדדים.
"אוטו שמור, בן זונה מה?" פלט כאילו מדבר לעצמו, אבל פזל הצידה לעבר סוכן המכירות.
הלה ניגש אליו והתחיל להסביר לו על המכונית.
"כן, כן, בסדר, לא צריך הרבה דיבורים אדוני, אני רואה שהאוטו הזה באמת שמור."
"מה זאת אומרת שמור?" תמה הסוכן, "הרי המכונית חדשה...."
"כן, התכוונתי במצב חדש ממש, לי אתה לא צריך לתת הסברים, אני רואה לא רק את החסרונות של המכוניות, אלא גם את היתרונות, ותאמין לי שלא הכול פה זהב.... בכל זאת, אדוני, הגיל עושה את שלו, אנחנו גם כבר לא ילדים, כן..."
"איזה גיל, הרי האוטו חדש, אני אומר לך," התעקש הסוכן. "חדש, ממש חדש!"
"חדש, חדש! חדש!! יופי – אולי תפסיק לדבר כמו איזו בחורה שנמרחת על מכונית בסלון תצוגה. בינינו, הגברים, אמרתי לך כבר, האוטו באמת נראה חדש, נראה, אבל לא צריך להגזים – אתה לא תמכור לי חתול בשק – עדיין לא לקחתי את האוטו למכון לבדיקה, כבר ראיתי חכמים כמוך שדיברו גבוה לפני הבדיקה כמו אריות, ויללו כמו חתלתול אחרי הבדיקה."
"איזו בדיקה – אמרתי לך – האוטו חדש!"
"אז תתחדש, תשאיר את האוטו אצלך, וסלמאת!" האיש פנה לצאת.
"רק רגע, רק רגע!" איש המכירות מיהר לעצור את הקונה, עוד לפני שהספיק להגיע לדלת. "אתה יכול כמובן לבחון את האוטו, תרגיש חופשי!"
"אהה, אז אני באמת צריך לחקור מה קורה פה. תן לי כמה דקות להביט טוב טוב באוטו הזה, ותעשה לי טובה – תעזוב אותי, אתה עושה לי חור בראש עם הדיבורים שלך ורק מבלבל אותי." האיש הגוץ נתן בסוכן מבט קשה והלה משך בכתפיו והתרחק ממנו מיואש.
האיש הגוץ החל לנוע בזריזות סביב המכונית, מדי פעם מתכופף ומציץ מלמטה ומהצדדים. כעבור התרוצצות רבה, הוא עצר עייף וגירד בפדחתו. הוא נראה מהורהר. אחר ניגש לסוכן.
"תשמע, אם אתה באמת חושב שהאוטו הזה כל כך מוצלח, אולי אני מוכן לוותר על בדיקה ולסגור אתך עניינים. כמה אתה רוצה על האוטו – אני מדבר על כסף מזומן ביד!"
"המחיר הוא 110 אלף שקל, אדוני", ענה הסוכן, שכבר הפסיק להתייחס לאיש ברצינות, בטון של מי שרוצה לצאת ידי חובה.
"110 אלף שקל, פווווו," הגוץ פלט שריקה ארוכה והרים עיניו מעלה. "המחיר הזה ממש בשמיים – אמנם האוטו באמת משהו, פגז – אבל במחיר כזה אני כבר קונה אוטו חדש!"
"נו, והמכונית הזאת..."
"כן, שמעתי אותך כבר, חדשה, חדשה, חדשה! בסדר, בסדר. אתה שוב פעם רוצה לטמטם אותי. תן לי לחשוב. כמה קילומטר האוטו הזה עשה בכלל?"
"מה זאת אומרת כמה קילומטר האוטו עשה, הוא רק הגיע לפה מהנמל..." ענה הסוכן בעצבנות, כמי שכבר לא בטוח בעצמו במה שהוא אומר.
"רק הגיע מהנמל...". האיש הגוץ חזר על דברי הסוכן בזלזול. "עולה חדש האוטו הזה מה. הגיע מהנמל. מישהו הביא אותו מחוץ לארץ או משהו. טוב, בסדר, רואים שזה יד ראשונה, אבל לא צריך להגזים, מדוע להביא אוטו כזה לארץ ולמכור אותו ישר, הרי עדיף למכור אותו כבר בחו"ל..".
"למכור אותו בחו"ל", חזר הסוכן על דבריו מבולבל לגמרי, "אתה היית נוסע לחו"ל לקנות אותו? אתה רוצה לייבא אותו בעצמך?"
"כן, נו מה אתה אומר על זה!" פרץ הגוץ בתרועת ניצחון, כמי שסוף סוף עלה על דרך לשבור את רוחו של המוכר העקשן הזה. "יכולתי לקנות אותו בחו"ל ולשלם עליו פחות! אז מה אתה אומר, בוא נהיה ריאליים, תתקשר לבן אדם ותשאל איזה מחיר הוא יכול לעשות למישהו רציני!"
- אתה רוצה שאני אתקשר לחו"ל, תמה הסוכן.
- לא, תתקשר לאדם שהביא אותו מחו"ל.
- אבל אנחנו הבאנו אותו מחו"ל.
- אה, אז הפעם מדובר במכונית שלכם, מעניין, מעניין, עוד לא נתקלתי בדבר כזה.
- ברור, כי אתה תמיד רגיל להיכנס לסוכנויות מכוניות יד שנייה.
- אואוי, וואיי, איזו טעות עשיתי, אז האוטו הזה בכלל חדש-חדש. איזו נפילה!
- לא נורא, בוא אני אעשה לך מסלול תשלומים נוח במיוחד, כמה תשלומים אתה רוצה, עשר, עשרים, שלושים!
- א-א-א סטופ, עזוב אותי עם התשלומים, אני רוצה תשלום אחד ארוך – ש-ל-ו-ם!
והאיש הגוץ יצא מהחנות מנפנף בידיו בעצבנות. בחוץ עצר, הסתובב רגע והביט שוב על האוטו ופלט:
"וואוי וואיי וואיי ואני חשבתי שהאוטו הזה מציאה!"
