התהום

כָּאן בְּאֶרֶץ מוֹלֶדֶת

לֹא תִּהְיֶה תְּקוּמָה

אִם לִהְיוֹת מְאֻחָדִים 

לֹא נֵדַע.

אִם לֹא נִבְנֶה גְּשָׁרִים

שֶׁעַל הַהֶבְדֵּל 

וְהַמַּחְלוֹקוֹת מְגַשְּׁרִים

וְאִם לֹא נִבְנֶה כָּאן

שִׂיחַ בֵּין אַחִים

לֹא תִּהְיֶה תְּקוּמָה.

רַק אִם  נֵדַע לֶאֱהֹב

אַהֲבַת חִנָּם

וְנִהְיֶה מְאֻחָדִים

תִּהְיֶה לָנוּ תְּקוּמָה

בָּאָרֶץ הַזֹּאת, 

הֲרֵי אֲנַחְנוּ אַחִים

הָאָמְנָם?

שיר כואב ועוצמתי כתבת אדם היקר  על מציאות חיינו כאן בארץ מולדת . כמה שחסר לנו אהבת חינם וגשרים שיגשרו על כל המחלוקות והפערים.

לך שיר קצר כתבתי במקום תגובה.

גמר חתימה טובה

שמוליק

בפילוג בינינו אתה נוגע ברגישות כה רבה. שיח, מציאת המשותף, אחדות! 

והבה נראה אדם יקר-מה יעולל לנו בנובמבר. שורוק ב- ו'....

 נהניתי לקרוא את שירך- הכתוב באופן כה נהדר.

 ומעלה מסר  חשוב לעם.

 אכן הגיע השעה שעם ישראל- כאיש אחד בלב אחד יתאחד.

 ממש  כמו-

 בזמן מעמד הר סיני.

טרם יהיה מאוחר, חלילה.

 שבת שלום וגמר חתימה טובה

ובשורות טובות.