מי את בקיץ

החום מביא עימו

זכרונות עיוועים 

סיוטי לילה נוטפי זיעה

ותחושה של חוסר.

הקיץ מביא עימו

גירוד בצלקות הלב השבור

תשישות החומר

הרוח?

האש?

מי את. מה מעשייך כאן.

איך ייתכן שטרם ויתרת

שטרם פיזרת עצמך לארבע רוחות

שטרם קברת את עצמך

ושיחררת את העולם מעולך.

החום מביא עימו

החרפה במצב הרוח

אין רוח

אין קודש

אין אדמה

רק רעמים רחוקים

לא, אינני יכולה

לא, אינני רוצה

להתקיים בסדקים

עד יום מותי

אך אלה הקלפים שחילקו לי

השדים

שאותי הולידו.

הקיץ שב

אך הקיץ הזה

נורא מקודמיו

נורא מאחיו

כפי שאני נוראה מאחיי

וחסרים לי הכוחות

חסרים לי הקולות

בראשי

שידחקו בי להמשיך

ולצעוד.

מי את. מה מעשייך כאן. 

אינך רצויה.

איך ייתכן שטרם ויתרת

שטרם שבת אל חיק אבותייך

ארורים כמותך

ארורים

ארורה

ארורה

ארורה

ארורה

אורה אורי אורנו

הכל כבה

תחת אבק הזמן כל הנורות

נחנקות בדממה

האזיני לזמזום השקט

בלתי נסבל, ארור

ארור

ארור

ארור

ארור

מי את. לאן את הולכת.

מה שמך. זה שנתנו לך הורייך.

זה שנתנו לך חייך.

זה שקיבלת על עצמך.

מדוע אינך מסוגלת

לומר את שעל ליבך

בקיצור, בקלות

במילים

מדוע את חייבת תמיד

לשורר?