בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ בֵּין שְׁתֵּי עָרִים, הַטַּיֶּסֶת מוֹדִיעָה לְנוֹסְעוֹת
עוֹד מְעַט הִיתְ'רוֹאוּ. יֵשׁ עֲרָפֶל כָּבֵד שֶׁמַּפְרִיעַ בָּעֵינַיִם
וְהָאַהֲבָה עֲלוּלָה לְהִתְרַסֵּק. מְנַסָּה לְהַסְתִּיר אֶת הָאֵימָה,
אֲנִי מְשׂוֹחַחַת עִם צַ'רְלְס דִּיקֵנְס. הוּא פּוֹתֵחַ לִי כְּמוֹ מַגִּיד עֲתִידוֹת
וְקוֹרֵא בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן: זֶה יִהְיֶה הַטּוֹב שֶׁבַּזְּמַנִּים גַּם כְּשֶׁלֹּא.
אַתְּ צְרִיכָה אֱמוּנָה בְּשָׁעוֹת שֶׁל סַפְקָנוּת. עוֹד תִּרְאִי.
כִּמְעַט שְׁנָתַיִם לֹא הֵעַזְתִּי לוֹמַר מִלִּים עִם הָאוֹתִיּוֹת געגע,
שֶׁלֹּא אֶשָּׁמַע כְּמוֹ אֲוָזָה מְבֹהֶלֶת. אַךְ בַּלֵּילוֹת לֹא הִפְסַקְתִּי לְהַגִּיד אוֹהֶבֶת
רַק כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֲנִי יוֹתֵר (בְּכָל זֹאת, אֲוָזָה).
אַתְּ רוֹאָה, אֲנִי מַסְבִּירָה לַדַּיֶּלֶת, הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהִסְתַּפֵּק בַּמּוּעָט:
שִׁשָּׁה אִינְץ' מְרַצְּדִים, אִישׁוֹנִים, חֲלוֹמוֹת, זִכְרוֹנוֹת, שְׁתִיקוֹת, אֶצְבָּעוֹת.
מַגִּיעַ לִי לָצֵאת עַכְשָׁו, לָשֶׁבֶת עַל כְּנַף הַמָּטוֹס,
לִפְרוֹשׂ יָדַיִם עֲיֵפוֹת, לְחַכּוֹת לָהּ, שֶׁנִּתְרַסֵּק זוֹ לְתוֹךְ זוֹ.
דִּיקֵנְס בַּמּוֹשָׁב לְיָדִי מַצְבִּיעַ לַחַלּוֹן: אֵלֶּה יִהְיוּ יָמִים שֶׁל אוֹר
וְהַדַּיֶּלֶת אוֹמֶרֶת נָכוֹן, יֵשׁ רְמָזִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ בָּעֲרָפֶל,
סִגְרִי אֶת הַסֵּפֶר, קַפְּלִי אֶת הַשֻּׁלְחָן, הַדְּקִי אֶת הַחֲגוֹרָה, וְתַחְלְמִי.
אֲנַחְנוּ רוֹכְבוֹת עַל זְנָבוֹת שֶׁל מְטוֹסִים. אֲנַחְנוּ מְכַשְּׁפוֹת עַל מַטְאַטְאִים.
אֲנִי הַטּוֹבָה מֵהַמִּזְרָח, אֶת הָאֲהוּבָה מֵהַמַּעֲרָב
וְשׁוּם צִיקְלוֹן וְשׁוּם מְכַשֵּׁף יָרֹק לֹא יוּכְלוּ עוֹד לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.
קִבַּלְנוּ שֵׂכֶל. קִבַּלְנוּ אֹמֶץ. קִבַּלְנוּ אֶת הַלֵּב בַּחֲזָרָה.
מָטוֹס לָבָן וּמָטוֹס כָּחֹל מַגִּיעִים לְסוֹף הַדֶּרֶךְ,
מַרְכִּינִים חַרְטוֹם וְנִכְנָעִים. מְבִינִים שֶׁנִּצַּחְנוּ.
אֲנַחְנוּ בָּלֵרִינוֹת. אַחַת אֲדֻמָּה, אַחַת שְׁחֹרָה, רוֹקְדוֹת בַּלֶּט אֲוִירִי כָּל הַמֶּרְחָק
לְמַטָּה. לְמַטָּה. לְמַטָּה. בַּדֶּרֶךְ נוֹשְׁרוֹת מֵאִתָּנוּ הַנּוֹצוֹת שֶׁצִּמַּחְנוּ
וְטֶרְמִינָל חָמֵשׁ נִפְעַר בְּתַדְהֵמָה: שְׁתֵּי מְטוֹסוֹת עֵירוֹמוֹת צוֹלְלוֹת לְתוֹכוֹ
מְעֻרְטָלוֹת מִכָּל נוֹצָה. מְעֻרְטָלוֹת מִכֹּל בּוּשָׁה. מְעֻרְטָלוֹת מִכָּל זְמַן.
מְעֻרְטָלוֹת מִכֹּל צִפִּיָּה. מִתְרַסְּקוֹת חֲבוּקוֹת. קְצִינַת הַבִּטָּחוֹן תּוֹקַעַת בָּנוּ מַבָּט חוֹדֵר
אוּלַי הִיא חוֹשֶׁדֶת בִּשְׂעָרִי הָאָרֹךְ נַעֲרָה, שְׂעָרֵךְ הַקָּצֵר.
הַטַּיֶּסֶת מְנוֹפֶפֶת אֵלַי: הָעֲרָפֶל הִתְפַּזֵּר.
הִגִּיעַ זְמַן שֶׁתִּנְחֲתִי. כָּאן זוֹ לֹא חָצֵר
וְתַפְסִיקִי עִם הַחֲרִיזָה. מָה הַקֶּשֶׁר לַחֲרוּזִים?
טֶרְמִינָל חָמֵשׁ, זֵ'ה טֵם, אָיְי לָאב יוּ
אֲבָל הַדַּיֶּלֶת דּוֹחֶקֶת בָּנוּ: תֵּרְדוּ כְּבָר לְמַטָּה לִקְנוֹת אוֹיְסְטֶר
בְּכָל זֹאת, אִמָּא שֶׁל הַגִּ'ינְגִ'ית מְחַכָּה בַּחוּץ.
דִּיקֵנְס קוֹרֵא לִי הַצִּדָּה, קוֹרֵא אוֹתִי כְּמוֹ סֵפֶר פָּתוּחַ.
אַתְּ מְבִינָה אֶת מָה שֶׁכָּתַבְתִּי? זֶה אָבִיב שֶׁל תִּקְוָה. הַכֹּל יִהְיֶה אֶפְשָׁרִי
גַּם כְּשֶׁלֹּא. אֲנִי אֶת שֶׁלִּי עָשִׂיתִי. שֶׁלֹּא תַּגִּידִי.
לֹא סְתָם זוֹ הַפְּתִיחָה הַסִּפְרוּתִית הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁנִּכְתְּבָה אֵי-פַּעַם.
(קרדיט: "בין שתי ערים", צ'רלס דיקנס; "הקוסם מארץ עוץ", ליימן פרנק באום; "טרמינל לומינלט", מאיר אריאל; "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר", יהודה עמיחי)
