אני הילד היתום מכפר עזה

זועק, קורע את הלב, רגיש - רק הילד היתום מכפר עזה נותר, הוא שרד והוא תוהה בלי מענה למה רק הוא שרד. תודה רבה לך מרים היקרה, יום טוב.

שיר שמדבר על הטרגדיה הנוראה ב-7 באוקטובר,  על אירוע טראומטי שבו נרצחה משפחה שלמה. השיר מתאר את ההשפעה הנוראית של האירוע על השורד היחידי , שנותר יתום. בלתי נתפס מה שקרה , הצלקת בלב העם תישאר בלב עוד שנים רבות רק אלה שלא לקחו אחריות על המחדל הנורא ישנים טוב בלילה..

שיר כואב ונוקב כתבת מרים היקרה.

גם הציור של אלי-חי מתאים לאווירה של השיר.

יום שלישי מבורך

שמוליק

שואל ואין מענה

כי מה יענו 

ומה יעשו למענים?

עצוב יהיה זכרם ברוך

ליבי על הילד

מרים יקרה, דמעות ממלאות את עיני.

קראתי את שירך בבוקר, ולא יכולתי להגיב,

הידים רעדו על המקלדת.

איך אפשר, איך אפשר...

נותר ילד יתום, אמא אבא ואחיות

וגם הכלב ידידו האהוב נקטלו בידי בני עוולה.

מה אומרים לילד שנותר לבדו בעולם,

שכל יקיריו נרצחו מול עיניו...

אני מודה, אני לא יכולה להכיל את הכאב והכאוס הזה.

אבל

תודה מרים יקרה , תודה שכתבת את השיר המצמרר הזה.

מזכיר את השואה-נכון?

מי יודע מה הם חוו שם?

תודב רבה נורית אהובה ורק טוב לכולם

ממני באהבה

מרים

כל כך נכון, 

כאלה היו זכרונות מהשואה...

יתמות, משפחות שהעלמו.

רצח ללא הבחנה.

שוב,

תודה על שירך מרים יקרה שלי.

הקפת את היום הארור הזה מכל זווית. אפילו הכלב הנובח. מצמרר ומטלטל כהוגן. 

דממת מוות

זו המשמעות המחרידה