סיפורים

הַתָּנָ"ךְ שֶׁל חַיַּי, לֻּחוֹת שְׁבוּרִים. "אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה".

נחשים.jpg

הַתָּנָ"ךְ שֶׁל חַיַּי - שִׁירוֹ שֶׁל יֶלֶד יְהוּדִי שֶׁהִתְחִיל לִכְתֹּב לְאַחַר הֶתְקֵף לֵב עֵת עָבַד עַל הַפֶּסֶל חַטְפָנִי הַשּׁוּעָל. והוא בֶּן שִׁבְעִים.

מִשְׁזָר פִּסּוֹת חַיִּים אֲלֵיהֶם נִקְרֵיתִי. וְרַק כִּי יָד נֶעֶלְמָה וּמְחַבֶּקֶת הִנְכִּיחָה אוֹתִי בְּהִתְהַוּוּתָם. אֶת רֻבָּם הִשַּׁלְתִּי עִם הַזְּמַן מֵעָלַי. לְהוֹצִיא אֶת חֶבְלֵי לֵדַת אֲהוּבַי.

אֶת פִּסּוֹת מַנְגִּינַת שֵׁרַתִּי // קִינָתִי כְּחוּט הַשָּׁנִי אוֹתִיר לִילָדַי, נְכָדַי נִינַי וְלָכֶם  אוֹהֲבֵי הַתָּנָ"ךְ. לְהַחְלִיט מָה יְעַשֶּׂה בָּהֶם. וְהַיּוֹם שֶׁרַבָּא סָבֹּתִי אוֹסִיף ואֶרְקֹם מִלִּים.

נִדְמֶה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַסְפִּיק לִכְלֹל אֶת כָּל הַמְּאֹרָעוֹת לְתוֹכָם יַלְדוּאוּתִי וְאֶל כְּבָרָם עוֹדֶנִּי פּוֹסֵעַ בַּדֵּי בִּטְחָה אֶל יִעוּדִי הַוַּדָּאִי. וּבְיֶתֶר שְׂאֵת מִשֶּׁחִקְרוֹ שֶׁל זֶה נֶעֱלַם מִמֶּנִּי. בִּשְׁבִילִי הִנֵּה כָּתְבוּ, כָּאֲבוּ וְהִכְאִיבוּ. וְחֶלְקָם אַף דָּאֲבוּ עַד שֶׁהִתְקַוֵּץ לִבִּי. חֲבֵרִים וִירִיבִים, קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים, אוֹהֲבִים וְאוֹיְבִים. וְכָעֵת מְנַסֶּה לְסַכֵּם לְעַצְמִי וְלָכֶם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

כּוֹתֵב אוֹתִי וּמְשַׁכְתֵּב רוּחִי ב-פה' דִּפְתָּרִים, כְּכָל שֶׁיוֹצְרֵי מַנְחֶה אוֹתִי בְּמִבְחַן הַזְּמַן הַמֶּרְחָב וְהַמָּקוֹם.

לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר, זֶה לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה מַעֲשִׂיָּה שֶׁתַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת. "וַיָּבֹא אֵצֶל עָמְדִי וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי וָאֶפְּלָה עַל פָּנָי וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן אָדָם כִּי לְעֶת קֵץ הֶחָזוֹן". דניאל. לֹא לְסַפֵּר אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה זֶה לָתֵת לִגְבָב חַיֵּינוּ לַחְדֹּל מִלְּהֵעָשׂוֹת סִפּוּר // מִלְּהֵעָשׂוֹת הַתָּנָ"ךְ שֶׁל חַיֵּי כָּל יְהוּדִי.

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי  לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". פר' וילך.

 

הַסֵּפֶר 'מקרא שֶׁלֹּא לְלַמֵּד בָּאתִי' הִנּוֹ חֵלֶק אא/מח מָבוֹא לְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה חֲלָקִים שֶׁל הַדִּפְתָּר לְפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ – נֹב/פֹּה שֶׁמִּתּוֹךְ הַתָּנָ"ךְ שֶׁל חַיַּי. מז' מְגִלּוֹת אוֹדוֹת יָמַי בְּצוּר הֲדַסָּה שֶׁלִּי.

הִנֵּה כִּי כֵן וְעָלָה בְּיָדִי לְאַחַר 59 שְׁנוֹת מְגוּרַי כָּאן אִתְּכֶם. לִכְתֹּב וּלְהַדְפִּיס עֲשָׂרָה דִּפְתָּרִים // סְפָרִים. וְהַיָּד נְטוּיָה וּבְעֶזְרַת הַ' הַהֶמְשֵׁךְ יָבוֹא. וַאֲנִי רַק בֶּן שְׁמוֹנִים.

יְהוּדִי הַמַּעֲלִים עֲבָרוֹ,

בַּעֲתִידוֹ יִתְחַשֵּׁר עֲבָרוֹ. וּבְזִכְרוֹנוֹ יִנְכַּח וְיִצְרַח.

ומִי שֶׁמַּנְכִּיחַ עֲבָרוֹ בַּהֲוָיָתוֹ,

בּוֹנֶה עֲתִידוֹ עַל אַדְנֵי פָּז יִצְחָק וְיִתְפַּכַּח.

 

סָפְרָא וְסַיָּפָא

הַתָּנָ"ךְ שֶׁל חַיַּי, לֻּחוֹת שְׁבוּרִים. "אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה".

משה חזן

תגובות

עונתיים / כתבת לך שירה צרופה / 21/12/2024 22:21
גלי צבי-ויס / אוסיף לכתוב מילים / 22/12/2024 07:30