יצירות אחרונות
ניסוי כלים (0 תגובות)
סבסטיאן /שירים -16/01/2025 09:52
השכם-השכם בבוקר יצאנו לדרכנו (2 תגובות)
צביקה רז /שירים -16/01/2025 08:55
דקירה לא רחומה (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -16/01/2025 06:38
רַכֶּבֶת הָרִים🚂🚂🚂 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -15/01/2025 23:59
בָּלָדָה לַסַּפָּן (8 תגובות)
חננאל (שם עט) /שירים -15/01/2025 22:04
אסאדו לימונים בהר המוריה (7 תגובות)
Eli menahem /סיפורים -15/01/2025 16:14
בשידור ישיר (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -15/01/2025 09:08
שקיעה ענוגה (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -15/01/2025 07:35
אִם אֶשְׁכְּחֵךְ (8 תגובות)
רבקה ירון /שירים -15/01/2025 06:19
הודעות והגיגים
מעוז צור הדסתי
תמונה110.png
https://www.facebook.com/stories/122110737050212991/UzpfSVNDOjk2NDc4MzI2MjE5NDQxOA==/?bucket_count=9&source=story_tray סיפור לפני שינה לרועי ונדב בני השש. מהספרים צריכים לאור. התאומים המקסימים של בתי יעל. כשהם ישנים אצל הסבתא. וכשמכבים האור כדי שיתחילו להקשיב ולחלום ולא רק לשחק זה עם זה. ואני לא רואה כיצד לקרוא. לאחרונה הדרדקים מבקשים סיפורים משלי. כאלה שאני כותב וכשאני כבר ישנוני ולא עולים בדעתי עוד סיפורים. אני מחפש שיר והופך להם אותו לסיפור. הנה אחד כזה.
בָּלָדָה עַל מַעְיַן וְיָם מִלִּים: יְחִיאֵל מֹהַר לַחַן: מֹשֶׁה וִילֶנְסְקֵי
נָשִׁיר לָכֶם נִגּוּן יָשָׁן, נִגּוּן יָשָׁן עַל מַעְיָן, עַל מַעְיָן שׁוֹבָב. מִיָּמָיו הָיוּ צְלוּלִים צְלוּלִים, גַּלָּיו הָיוּ כְּחֻלִּים כְּחֻלִּים מֵעַל לְחֹל זָהָב.
הָיָה נוֹצֵץ בַּאֲבִיבִים, הָיָה נוֹשֵׁק אֱבִי אֱבִים, חוֹצֵה שְׂדוֹת דָּגָן. הָיָה מַרְוָה נוֹדֵד עָיֵף וּלְאִילָן הַמִּתְכּוֹפֵף אֶת חַיּוּתוֹ נָתַן.
אֲבָל בְּעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ הָמֹה הַמָּה וְעֶרְגָּתוֹ שָׁפַךְ לַסַּהַר וְחַמָּה - יִשְׁאַף לְנֶעֱלָם וְלַחֲלֹם יִכְמַהּ וְלֹא יָדַע אֶל מָה (אֶל מָה).
אַךְ יוֹם אֶחָד רוֹטֵט מְאוֹד בִּקֵּשׁ מֵאֶל הַנְּהָרוֹת: עַשְׁנֵי נָא גָּדוֹל. רוֹצֶה אֲנִי אֵשֶׁד לִהְיוֹת, רוֹצֶה אֲנִי לִזְרֹם, לְגֵאוּת בְּפֶרֶא הַמָּחוֹל.
שׁוֹאֵף אֲנִי הַרְחֵק לִנְדֹּד, בְּעֹז לְנִיעַ טַחֲנוֹת לָשֵׂאת גִּשְׁרֵי זָהָב. שׁוֹאֵף אֲנִי לִהְיוֹת עָמֹק עַד חֵקֶר אֵין וְעַד בְּלִי חֹק עִם אֳנִיּוֹת עַל גַּב.
וְכָךְ בְּעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ הָמֹה הַמָּה וְעֶרְגָּתוֹ שָׁפַךְ לַסַּהַר וְחַמָּה - יִשְׁאַף לְנֶעֱלָם וְלַחֲלֹם יִכְמַהּ וְלֹא יָדַע אֶל מָה (אֶל מָה).
שָׁמַע הָאֵל לְמַעֲיָן וְכָל מְבֻקָּשׁוֹ נָתַן וְיוֹלִיכוּ לַיָּם. הַיָּם בְּקֶצֶף הַלָּבָן בָּלַע אֶת שִׁיר הַמַּעְיָן וְגוֹרָלוֹ נֶחְתַּם.
הַיָּם גָּדוֹל. מַבּוּעַ קָט מִתְקוֹ נִמְלַח, שִׁירוֹ אָבַד לֹא עוֹד יַרְוֶה נוֹדֵד. וְרַק דַּיָּג אֶחָד קָטָן שָׁמַע אֶת בְּכִי הַמַּעְיָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לָצֵאת.
וְשׁוּב מֵעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ הָמֹה הָמָה וְעֶרְגָּתוֹ שָׁפַךְ לַסַּהַר וְחַמָּה - יִשְׁאַף לְנֶעֱלָם וְלַחֲלֹם יִכְמַהּ וְלֹא יָדַע אֶל מָה (אֶל מָה).
עם ישראל הוא המעין הנובע הזה שמרווה. שאר העולם שכבר די הזדהם נמלח ונעווה. אותו חלק העם שרץ להתערבב כי כבד עליו ראשו. וכשכבר מאוחר ונמלח כמו הגוי הוא מבקש לצאת. והדרך חזרה להיות מי שאנחנו לעולם מחכה רק לנו. שהשמש תדיר מאדה את מי הים בלי המלח. והגשמים מאפשרים שוב למעיין לנבוע להרוות ולהחיות. גם את עשיו החוזר מהשדה עייף ומוכן למכור בכורתו בנזיד. גם את "פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן." לא יעזור לאף סרח. שלעולם יקום מתוך העדה איזה פנחס.
שהכל מתחיל ונגמר בטוהר שחינך אליו הבית היהודי: הנה נס פך השמן אינו רק חנוכייה נרות וסופגניות, נס חנוכה הוא ניצחון מיעוט מאמין על מתייוונים כועסים רבים. היוונים יכלו לשרוף ולהחריב את בית המקדש כמו שעשו הבבלים. אבל העדיפו לטמא אותו בהציבם צלמיהם בו. וטימאו כל השמנים. שאלת השאלות היא למה? אז הנה מעט משנאת החינם. כל הגויים בעולם אוהבים את חכמת היהודי. לא את היהודי. "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה." פ' ואתחנן. ומכאן הערב רב שנצמד לסבו היהודי במכת בכורות ועלה אתם. כמו הישמעאלים שעל פני כל אחיו ישכון.
הגוי אוהב את חוכמתנו אבל לא את אמונתנו בנצח ישראל. הנה היוונים גזרו "כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלוקי ישראל". הגויים גם אינם אוהבים את חנופת הערב רב היהודי שעלה אתנו. ולכן הם נלחמו בנו וימשיכו להילחם בנו עד סוף הדורות.
נס חנוכה הוא טיהור הבית שטימאו המתייוונים בחסות היוונים. ליהודי שנבחר יש ייעוד בזה העולם. ולא יעזור כלום ושום דבר לאף מומר. אומר 'הבומבה של נביא' לפני 2500 שנה. "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן." הנה עד היום שרד העם הזה. ושלא כדרך הטבע, עמים רבים קמו ונעלמו מבמת ההיסטוריה. וישראל? זה ש- "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". איזה פלא עדיין שורד. שאלתם פעם את עצמכם- מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?. אומר אחרון הנביאים-מלאכי. "כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם". כשאלוהים שחותם על הסכם הוא חותם על ברית חלוטה וסופית, זוהי כתובה שמאהבה. ולא הסכמי ממון. הערב רב שחותם על הסכם, מקים ממשלה עם שישה מנדטים נגד כל הסכם.
כאז כן עתה, בכנסת שלנו המתייוונים עם המוסלמים מטמאים את 'המשכן'. וכשהערב רב מקבל כוח, הסרח עודף "חיים שדמי מהין לבקש מהכנסת "תנו לנו נשק ונטפל במתנחלים". נכון שמיד הצהיר המומר "אנחנו לא נפגע באף אחד" ברם זו רק תחילתם של הרציחות ביהודים שעוד יבואו. וכמו שאז בקכידס מושל הסלאוקים הובא לארץ בעזרתו של יקים איש צרורות // שכינוהו אלקימוס. ושחטו עשרות אלפי יהודים. ועל כך התנבא הושע. " וְקָאם שָׁאוֹן בְּעַמֶּךָ וְכָל מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה. " שהיו המתייוונים דוחקים ביהודים במצוק הארבל וגפותיהם שצנחו לתהום היו מְרֻטָּשׁוֹת אם על בנים. ומה עושים היום מחבליו של עבאס // בקחידס ביהודים ברחבי ישראל כולנו חווים.
אלה אותם ששרפו בתי כנסת במבצע שומר החומות ועל הדרך רצחו יהודים. וזה אותו חיים שדמי // וזה אותו הערב רב שהשתלט על הכנסת באמתלה של שלום. ויהודי חייב להפנים..... ויפה שעה קודם. שלום לא עושים עם, אלא שעושה השלום נותן אותו על // עלינו. המוסלמים דהיום יכניעונו אם מחלוקותינו אינם לשם שמים. והן אינן. ורק כי השאננות של ישראל טרם פגה. ועוד לא הרבה שאם לא נתעשת, נאבד. "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב." אבל גם שלא מדעת, תמיד יש את פנחס. "וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." אי אפשר לאהוב שונא. כמו שלא מתקבל על הדעת לשנוא אהוב. כדי שהאהבה תפרח צריכים להיפרד מהשונאים המטמאים את המשכן. "וכל עוף למינו ישכון". ויפה שעה קודם. וכל המחובר לטמא – טמא. וכל המחובר לטהור – טהור. ואני מדבר בעיקר לערב רב המטיף לאהבת חינם. להם אני אומר. החליפו אהבת חינם פְּלָקָטִית באהבת אמת נצחית. למודרנה החילונית זאת המשתעבדת לעגל הכסף ומתרחקת מכל סממן יהודי אין קיום נפרד מעם ישראל שישמש לה קן לשבת בתוכו. וזהו "מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ." ישעיהו.
לערב רב יש רק את עצמו לשנוא ואגב, ושלא מדעת. לשנאה מעולם לא חסרו קונים. א ת האהבה רק מעטים מוכרים אם בכלל. ורק מפני שרבים רוצים אותה בחינם.
כי מי שיש לו אותה באמת לא בחינם, אינו מוכרה כלאחר יד. אהבת חינם היא בועה שלא תחזיק מים ושעתידה להתפוצץ. אהבת אמת כשבאה היא מיד כואבת אך נצחית ואוהבת מכל הלב. וכבר למדנו "עשה לך רב וקנה לך חבר" ואם עוד לא למדנו אזי נלמד עכשיו. עשה לך הוא כורח וקנה לך הוא נצח. וכיצד תדע שבעת הקנייה לא מצאו בך פראייר? כשהחבר שקנית מכפיל ומשלש את עלותך. ובה בעת ובמקביל ממש הוא בעצם קונה אותך.
ולעולם אל תבנה על מי שבונה עליך. תופעה הנצרכת למחקר אפידמיולוגי קוגניטיבי. שזהו פגם יהודי מולד מאז יציאת מצרים. "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם". שכל תועלותיו של הכביכול חופש המתיר הכל, זו מתירנות שתביא לעולם עוד ועוד מגפות. הקורונה היא רק מוטציה אחת. שככול שלא נישמר היא תהיה קטלנית יותר. עשה לך רב! אתה הערב רב שאין בליבך על חברך החלש ממך דבר, לבד מאשר לדרוך עליו. ואם כבר, אז לשימוש חד פעמי. ולמחר הנך כבול באזיקי החיפוש אחר הריגוש הבא // הפלקט הבא.
ליברמן, אינו ג'נטלמן. ובוודאי אינו Man. פעם זה חנויות לממכר חזיר בשבת, ופעם זאת מלחמה בכל מה שקדוש לי אני היהודי. והיום הוא מנסה לפגוע במוסד הקדוש ביותר. "הֲרֵי אֶת מְקֻדֶּשֶׁת לִי כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל" ולתמוך בעושה בר מיצוה לכלבים. ונשמרת מאוד לנפשך ולו מהפסוק. "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם." https://www.facebook.com/yeshmiyesh/posts/2291426297567914 מה שעשתה הדמוקרטיה עם השנים הפכה אותנו מקולקטיב הבנוי על עזרה הדדית לתרבות של אינדיבידואליות ומכאן רסיסי מפלגות וכל ממזר מלך. • "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת" • "אָכֵן חָצִיר הָעָם"
ועוד קצת על חנוכה:
בימי החנוכה הלל והודאה בימי פורים משתה ושמחה בנס פורים נִצַּל הגוף היהודי 1. "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם. אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם" 2. "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ."
בנס חנוכה. נִצְּלָה הרוח. לא רק מהיוונים אלא ובעיקר מהמתייוונים. מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי / לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי / וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ / מִצַּר הַמְּנַבֵּחַ. אָז אֶגְמֺר / בְּשִׁיר מִזְמוֹר / חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי // בתהלים "הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי", וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ // כשייכון בית תפילתי שם קורבנות תודה נזבח. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ / מִצַּר הַמְּנַבֵּחַ. // לעת שתיעשה נקמה באויב המחרף וככלב מנבח. או // אָז אֶגְמֺר / בְּשִׁיר מִזְמוֹר / חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: תגובות
גלי צבי-ויס
/
ההיסטוריה היהודית
/
25/12/2024 07:43
התחברותתגובתך נשמרה |